רפלקציה אישית או שלבי התפתחות מקצועית- אישית מגננת לגננת מקוונת

       תם הקיץ ואתו הסמסטר השלישי ועוד תקופה של כתיבת הבלוג הלימודי. היום כשאני מביטה לאחור אני מבינה את מהותו של התהליך אשר עברתי. תהליך אשר במהלכו צמחתי ופרחתי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית, תהליך שבו הפכתי לאשת מקצוע אשר יודעת בדיוק לאן ברצונה להגיע וכיצד לבנות את התהליך הלימודי והחינוכי בגן על מנת לאפשר לכל תלמיד להגיע למקום שהינו ראוי להיות בו.
    עברתי שינוי תפיסתי משמעותי אשר גרם לי להבין כי היום במאה ה-21 ידיעת השימוש בטכנולוגיה אינה מספיקה, אלא חשוב לדעת להשתמש בה להשגת מטרות פדגוגיות ברורות אשר עומדות בבסיס של תכנון כל פעילות לימודית בפרט והתהליך הלימודי בכלל.
   ואומנם היום אני עומדת במשלב גבוה יותר בגרם המדרגות אך עדיין ישנה עלייה לפני. העלייה עד כה לא הייתה קלה, לעיתים מלווה בעצירה חסרת אונים ללא כוחות, עייפה, מותשת ומבולבלת, מחפשת את המעקה בכדי להישען עליו, גלימה של מים ואויר בכדי לצבור כוחות חדשים, אך לעומת זאת אף פעם לא רציתי לחזור לאחור, מכיוון שתמיד ראיתי את האור בקצה המנהרה וידעתי היטב שרק עלייה זו תספק אותי ותגרום לי להגיע למקום שאני שואפת להיות בו.
    אז מה היה בעלייה זו?
בעצם עברתי את אותם השלבים שעליהם דיברו רותם ואבני במאמרם " שלבי התפתחות מקצועית- אישית ממורה למורה מקוון" (2009)
בתחילת לימודיי הייתה לי הרגשה של "יודע הכל" (רותם, אבני" 2009) . הרגשתי די בטוחה בעצמי. באופן טבעי נמשכתי לכלים דיגיטלים, ראיתי יתרון אדיר בשימוש בהם והבנתי שעלי להשתמש בכלים אלה מכיוון שהינם כלי עזר משמעותיים אשר יכולים לשרת אותי בעבודתי בגן. הייתה לי הרגשה שהנני מלאה בידע ובניסיון ומה שעלי לעשות זה רק להתחזק בידע זה.
       כבר בסמסטר הראשון משהו השתבש. במיוחד בשיעורים של ד"ר שרה שדה אשר הכניסה אותנו למין כאוס, גרמה לנו להבין שהדברים לא נראים כה פשוטים ושקיים פער דיגיטלי עצום בינינו לבין התלמידים שלנו. פתאום הבנתי שלא רק אני יודעת להשתמש בטכנולוגיה אלא גם תלמידי והם כבר נמצאים במקום אחר. על כן אין לי במה להתגאות מכיוון שכל תלמיד שלי בגן ינצח אותי בקלות במשחק מחשב פשוט. זו הייתה מין מכה אשר מצד אחד הורידה את ביטחוני העצמי ומצד שני גרמה לי להתחיל לחשוב על ההוראה שלי. כולנו עברנו תהליך של התארגנות עצמית מכיוון שהבנו כי אם לא נתארגן ולא נמצא דרך אחרת ללמד לא נוכל לתפקד כמורים יעילים. ההרגשה של מלאות בידע התחלפה להרגשה של חוסר ידע וניסיון –בלבול ייאוש והרצון להחזיר הכול לקדמותו.
       בסמסטר השני התנסינו לראשונה בבניית יחידת לימוד מתוקשבת בתמיכה וליווי של ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת. פתאום הבנתי שבעצם אינני "יודעת הכול" , פתאום הרגשתי מחסור עצום בידע ובכלים הדיגיטליים. נאלצתי לחקור, ללמוד, להתנסות, ולבדוק על מנת להגיע לתוצר משמעותי. אך המשימה הקשה ביותר הייתה לא רק לבנות עוד משימה מתוקשבת אלה לבנות משימה מתוקשבת אשר עונה למטרה פדגוגית ברורה כפי שציין ד"ר הסגל אלון, וכאשר השימוש בכלי דיגיטלי הכרחי מכיוון שלא ניתן להשיג מטרות אלה בצורה מסורתית רגילה. בשלב זה חשתי אותה הרגשה אשר מתארת את השלב השני של המורה המקוון. אומנם הבנתי את "הפוטנציאל הטמון בשימוש בטכנולוגיה בהוראה-למידה", אך הרגשתי "חסר ידע וכלים" איך וכיצד לעשות זאת. "תחושת עמימות, אי-הבנה, מחסור בכלים וחוסר שליטה בתקשוב" גורמה לי "למבוכה, אך מצד שני - להכרה בצורך להתנסות ולהתמחות בהוראה המקוונת." (רותם, אבני, 2009 ). אט אט התחלתי לצבור ידע חדש תוך הבנה וחשיבה עמוקה ורפלקטיבית על כל מה שאני יודעת ותוך כדי שימוש מושכל בידע שרכשתי.
        ואז הגיע הסמסטר השלישי. אני חייבת לציין שאומנם הוא היה עמוס ביותר אך דווקא במהלכו הרגשתי שינוי תפיסתי משמעותי. זכיתי ללמוד עם שתי מרצות מדהימות, ד"ר אתי כוכבי וד"ר ליאת אייל אשר בצורה שיטתית, ברורה, וממוקדת גרמו לי שוב ושוב לבדוק, לחשוב ולהבין מה עלי לעשות על מנת להפוך את ההוראה שלי לאפקטיבית ויעילה. כך נולדה יחידת לימוד מתוקשבת של "קן הנמלים מהחוץ ומהפנים". ואומנם עדיין לא קבלנו את הציון הסופי אך אני בטוחה שזהו תוצר אחר, תוצר שנבנה על ידי שתי גננות אשר מבינות היטב מה הן המטרות הפדגוגיות אשר עומדות בבסיסה של כל פעילות , ומבינות היטב את הרציונל של השימוש בכל יישום ויישום.
    היום אני שוב מרגישה כי בטחוני העצמי עולה מכיוון שאני שוב מתמלאת בידע אשר בבסיסו עמד תהליך חשיבתי מורכב. ידע זה נוצר תוך רפלקציה אישית אשר ליוותה אותי במהלך תקופה זו. היום אני נמצאת בשלב הבא כאשר אני "יוזמת ומחפשת דרכים ורעיונות לשיפור ההוראה המקוונת. מתנסה ביישום כלים טכנולוגיים- פדגוגיים בהוראתי, כמו גם בפיתוח עצמי של פעילויות מקוונות ללומדים." (רותם ואבני 2009)
      לסיכום אני חייבת לציין שהתהליך שעברתי משתקף בכתיבת בלוג זה , כאשר בלעדיו אינני בטוחה שהייתי מגיעה למדרגה שבה אני נמצאת היום. ואומנם יש עוד עלייה לפני אך היום אני הרבה יותר מוכשרת ,בטוחה בעצמי ומלאה כוחות ורצון לעלות הלאה ....

מקור:
אברום רותם ועידית אבני, "שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון" מרץ 2009

מיומנות התקשוב או הפער הדיגיטלי בין הגננת למורה ומשמעותם בהכנסת התקשוב לחינוך הקדם יסודי.

כפי שציינתי בכתבה הקודמת, הפרויקט "מחשב לכל גננת " יצא לדרך. ואומנם רק במספר המצומצם של הגנים בארץ ורק בשתי ערים בארץ( ירושלים ואריאל) אך זו בהחלט דרך חדשה ומבורכת.
בעקבות החשיפה לתקשורת החלטתי לבדוק ולחפש מידע רלוונטי לגבי הפרויקט. כך נתקלתי ברשומה מעניינת בפייסבוק אשר מתעדת את האירוע המרגש של חלוקת המחשבים לגננות בירושלים. וכמובן מכיוון שמדובר ברשת חברתית הופיעו בעקבותיה מגוון תגובות בנושא.
נדהמתי לגלות כי בעצם רוב הגננות אשר הגיבו לכתבה רואות בפרויקט מין מתנה אישית אשר תאפשר להן לארגן ולשמור את הקבצים הקשורים לגן ולא מבינות כלל שפרויקט "מחשב לכל גננת" מהווה התחלה משמעותית של הכנסת התקשוב לגן. ובצדק הרי בשנים האחרונות כאשר דיברו על נושא התקשוב לא התייחסו כלל לאוכלוסיית הגננות.
הגננת לרוב הינה בודדת בתוך גנה ולרוב אינה נחשפת כלל לפעילויות מתוקשבות לעומת המורים אשר עברו תהליך משמעותי אשר החל מהכנסת מעבדות המחשבים לבתי ספר, התפשט עד למגוון השתלמויות משמעותיות בתחום התקשוב והגיע עד ללוח אינטראקטיבי ומחשב לכל תלמיד.
על כן נשאלת השאלה האם אוכלוסיית הגננות בארץ מוכנה כיום לשינוי? כמובן שנכון להיום התשובה תהיה שלילית ולכן נכון יותר לשאול מה צריכה לדעת ולהבין כל גננת אשר נכנסת לפרויקט "מחשב לכל גננת" ועל מה חייבים לשים דגש משמעותי בתהליך הכנסת התקשוב לגן על מנת שיהיה משמעותי ואפקטיבי.
כיום, מרבית הגננות הינן בעלות אוריינות דיגיטלית אשר יודעות מחשב מהו. כבר ישנן תכניות , ספרים דיגיטליים , אתרי אינטרנט, ופרסומים אשר מיעודים לילדי הגן ולשימוש הגננת. במגוון המכללות בארץ מציעים השתלמויות בנושאי מחשבים ותקשוב. כבר היום מגיע ל25 גנים בירושלים ציוד חדש (מחשבים, מקרנים, לוחות אינטראקטיביים). אך, למרבה הצער, אנו חייבים להודות בכך כי רוב הגננת חסרות מיומנויות תקשוב, הן אינן מודעות כלל לצורה בה עובדים עם ציוד חדשני זה ואינן מסוגלות לנצל את הפוטנציאל שטמון בכלי בצורה אפקטיבית ומושכלת.
אין לי ספק כי רוב הגננות ינצלו את הכלי להצגת תמונות ושקופיות, לעתים קרובות באיכות נמוכה
אשר בעצם יהוו תחליף לאמצעים חזותיים אחרים שבהם הן השתמשו עד היום ובעצם ימשיכו ללמד באותה הדרך בה לימדו עד היום .או ישנה דרך אחרת כאשר גננת תשתמש בחומרים מוכנים אשר מתאימים לתלמידים בכיתות נמוכות ואשר פותחו לרוב על ידי המורים אשר עברו תהליך מסוים . השאלה היא האם אותה גננת תהיה בעלת היכולת "לשנות", "לשפר", "לתקן" את המוצר הקיים, או אפילו ליצור מוצר חדש?
אני רק כולי תקווה שהדבר לא יגרום לאותה גננת להרגיש חוסר יכולת, חוסר ידע ומיומנויות בטכנולוגיות מידע ובעקבות כך חוסר אונים אשר יגרום להתנגדות מוחלטת של הכנסת התקשוב לגן.
ולכן, במקביל להכנסת התקשוב לגני הילדים חייבים להשקיע בגננת עצמה, בפיתוח האוריינות הדיגיטלית ובסגירת הפערים הדיגיטליים הרחבים בין המורה לגננת בנוסף לפער הדיגיטלי הקיים בין הגננת לתלמיד.
הגננות חייבות להבין כי המחשב הוא רק כלי וכי השימוש בו חייב להשתלב בצורה אינטגרטיבית במגוון רחב של פעילויות בתוך תכנית העבודה בגן בכדי להקל על השגת היעדים והמטרות המוגדרים בה.
אני אישית ,הודות ללימודי לתואר שני במגמת התקשוב במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה עברתי את התהליך המורכב בו רכשתי בנוסף לאוריינות הפדגוגית את מיומנות התקשוב וצמצמתי את הפער הדיגיטלי . ואני בטוחה שאני לא לבד היום ,ומחר ארגיש סיפוק כאשר אדע שיש סביבי עוד המון חברות בעלות מיומנויות תקשוב המתאימות לעבודה בחינוך הקדם יסודי.

אם נרצה אין זו אגדה...

השבוע נחשפתי לפרויקט חדש של עירית אריאל ועריית ירושלים בשיתוף עם משרד החינוך, קרן אתנה והסתדרות המורים בשם "מחשב לכל גננת" אשר יוצא לפועל כבר החל משנת הלימודים הנוכחית.

http://www.athenafund.org/?categoryId=85831

לראשונה מדובר בפרויקט מהותי נרחב אשר אינו מהווה חדשנות בודדת אלא תפיסה חדשנית מהותית ומורכבת אשר מייחדת את הנציגים מכל הגורמים האחראים על החינוך הקדם היסודי.

אומנם הכנסת ערים אלה לפרויקט מבורך זה עדיין רק הסנונית הראשונה, אך אין לי ספק שהיא תביא אחריה מהפכת תקשוב גדולה אשר תכנס לכל גן בארץ ותהווה בסיס משמעותי ללמידה משמעותית כבר בגיל הרך.

אז אם נרצה אין זו אגדה ....רק בליבי קינאה וחוסר יכולת לחכות לרגע שהפרויקט יכנס גם לאשדוד ויהפוך את האגדה המתוקשבת שעליה אני חולמת כבר שנים למציאות של ממש...

שילוב משחקים אינטראקטיביים בבניית יחידת לימוד

במסגרת הקורס של אתי כוכבי התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת אשר תשלב כלים מתוקשבים אך בתנאי שהם ישיגו מטרות פדגוגיות משמעותיות. התבקשנו להפעיל שיקול דעת בבחירה ותכנון פעילויות מתוקשבות בכדי שידגישו את החלק האינטראקטיבי בלימוד הנושא.
אז מה זה בעצם פעילות לימודית אינטראקטיבית ומדוע חשוב שתהליך הלמידה יהיה אינטראקטיבי?
אחרי דיונים רבים שנערכו בכיתה הבנתי שפעילות אינטראקטיבית מאפשרת רב שיח בין התלמיד והתוכן הנלמד. זאת אומרת הפעילות האינטראקטיבית אמורה לקשר בין התלמידים לבין עצמם ולבין התלמידים לידע ולמידע כך שקשרים אלה ישיגו את המטרות הלימודיות.
במהלך השעורים נחשפנו לדוגמאות רבות של פעילויות אינטראקטיביות שאחת מהן הינה המשחק.
מכיוון שאני ושותפתי לעבודה מרינה פילימונוב עובדות עם ילדים בגיל הרך החלטנו לשלב ביחידת הלימוד שבנינו סוג של פעילות אינטראקטיבית אשר משמעותית עבור כל ילד וזהו המשחק.
משחק אינטראקטיבי הינו כלי אשר מאפשר חקירה והתנסות והופך את הילד למשתתף אקטיבי בתהליך הלימודי ולא פסיבי בלבד לעומת העברת המידע בצורה מסורתית. משחקים אינטראקטיביים הופכים את התהליך הלימודי לחוויה ייחודית בעלת ערך מוסף. המשחק מאפשר לתלמיד לתרגל את הנושאים הנלמדים בצורה שונה ומיוחדת, מסייע בהחדרתו של התוכן הנלמד באופן יעיל ועל כן גורם להבנה ולהפנמה טובה יותר של הנושא.
המשחקים שבנינו כוללים ליווי קולי ומשוב חיובי מידי אשר מאפשר לילד אשר עדיין לא רכש מיומנויות של קריאה וכתיבה לבצע משימות לימודיות על סמך הבנת הנשמע. המשחקים כוללים פעילויות המלמדות עקרונות ומושגים מעולם התוכן בשילוב עם יישומי מחשב והבנת הוראות.
ברצוני להציג בבלוג זה את אחד מהמשחקים אשר בנינו כחלק מיחידת הלימוד על חיי הנמלה . המשחק, הנקרא "מצא את החרקים" ומתמקד בזיהוי החרקים בתוך קבוצת החיות הקטנות.

משחק זה מאפשר אינטראקציה עם הנושא הנלמד כך שכאשר הילד טועה ומקליק על החיה אשר אינה מתאימה לקבוצת החרקים, עומדת לרשותו האפשרות לבדוק ולעמוד על טעותו. במשחק זה, כאשר הילד טועה, הוא אינו נשאר חסר אונים, אלא המשחק גורם לו לחשיבה עמוקה, לבדיקה ולהתנסות חוזרת תוך כדי עידוד ושבח כאשר הילד מצליח.
אני חייבת לציין כי במשך הקורס של אתי כוכבי, עברתי תהליך חשיבתי משמעותי אשר גרם לי להבין את הצורך בבניית כל פעילות אשר תאפשר לילד התנסות אקטיבית ופעילה בכל שלב של השיעור. כך, הילד ימשיך להיות מסוקרן למשך השיעור ואף הלאה, תוך כדי אינטראקציה משמעותית ומתמשכת עם החמר הנלמד.

ספרים דיגיטליים-חוויית קריאה ברמה אחרת.

השבוע התבקשנו במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של אתי כוכבי לערוך אתר לימודי מתוקשב. בעקבות המשימה אני וחברתי ללימודים מרינה הגענו לאתר "תולעת ספרים" אשר הינו תת אתר של אתר גלים מסביבת סנונית.
התייצבו מול עינינו ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים רבים, אשר חלקם אותם הספרים הקלאסיים אשר כולנו מכירים אך אשר קיבלו חיים חדשים בעזרת טכנולוגיות חדשניות.

חלק מהספרים אשר מופיעים באתר שונים מהותית מהגרסה המודפסת בכך שמעבר לטקסט הכתוב והאיורים הם כוללים ליווי קולי אשר מקל על הילדים הצעירים להבין את תוכן הספר, הנפשות, משחקים ומגוון פעילויות מתוקשבות סביב הספרים. הדבר הופך את הקריאה למושכת, מעניינת, וברורה. ישנו מקום להתנסויות לימודיות ויצירתיות בעקבות הקריאה. חלק מפעילויות אלה הינן התנסויות פתוחות אשר דורשות יצירתיות ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

בחלק מהספרים הקריאה בתוך הספר הינה מסתעפת. זאת אומרת בעמוד עצמו ישנן הפניות למשחקים ולפעילויות רבות. לפי דעתי הקריאה המסתעפת הינה בעלת יתרונות וחסרונות. אין ספק כי הדבר מגביר את חווית הקריאה ומאפשר חשיפה למגוון אטרקציות דיגיטליות הקשורות לספר. אך, יחד עם זאת הילד אשר נחשף למשחק מושך וחוויתי עלול לא לחזור לקריאה.

לעומת זאת ישנם מילים בתוך הספרים אשר ניתן להגיע להסברם על יד הבאת העכבר למילה המודגשת בצבע (לדוגמה ), או כאשר העכבר חולף על המילה מתוך הטקסט מופיע אנימציה הממחישה את העלילה (לדוגמה). כאשר יש צורך להמחיש אתר היסטורי מופיעה תמונה של האתר (לדוגמה). צורת הסתעפות זאת לא רק מגבירה את חוויית קריאה אלא גורמת לילד להמשיך ולקרוא.

אומנם האתר מיועד לשכבת גיל של בית ספר היסודי, אך אני בתור גננת רואה בו שימוש יעיל גם לילדים בגיל הגן.

יש האומרים כי ילדים בגיל הגן עדיין לא רכשו את מיומנויות השליטה בעכבר או עבודה במחשב ועל כן יסתבכו ב"קריאת" ספר מסוג זה. אך המציאות מביאה לתשומת ליבינו תופעה אחרת אשר מראה יכולות של "ילידים דיגיטליים" אשר בעלי מיומנויות המפותחות כבר בשנים הראשונות של חייהם.

היום כשמדברים על הספרות הדיגיטלית לגיל הרך מתייחסים בעיקר לספרים הדיגיטליים אשר מחייבות אפליקציות מיוחדות של ipad. בסרטון המצורף ניתן לראות אפליקציה של אחד הספרים האהובים ביותר על הילדים "אבא עושה בושות."

אני בטוחה שאף הורה לא יצטרך להתווכח עם ילדו, או להכריח אותו לקרוא ספר מסוג זה. אז אולי במקום להתלונן על כך כי ילדינו הפסיקו לקרוא ספרים, נפגיש אותם עם אותם הספרים בצורה מיוחדת, חווייתית וייחודית.

השבוע התבקשנו במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של אתי כוכבי לערוך אתר לימודי מתוקשב. בעקבות המשימה אני וחברתי ללימודים מרינה הגענו לאתר "תולעת ספרים" אשר הינו תת אתר של אתר גלים מסביבת סנונית.

שילוב סרטוני וידאו בתהליך ההוראה והלמידה בגן

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע של ד"ר ליאת אייל עסקנו בנושא " של שילוב סרטונים בהוראה . ד"ר ליאת אייל הביאה לתשומת לבנו מודל מעניין מאוד הנקרא המודל "חרוט ההתנסות " של אדגר דייל אשר מתאר את היעילות של הלמידה בהתאם להתערבות המדיה.

תרשים "חרוט ההתנסות"

המודל מדגיש את החשיבות של ההתנסות הממשית בתהליך הלימודי ומראה שככול שההתנסות פעילה יותר ומוחשית יותר כך גם התלמידים זוכרים יותר מהחומר הנלמד.
ניקח לדוגמא מפגשי טבע בגן הילדים
אין דרך טובה ויעילה יותר ללימודי טבע בגן מאשר ההתנסות המוחשית והאמיתית בטבע בטיול מחוץ לגן, כאשר הילדים יכולים לחוות את הטבע דרך מגוון חושיהם הכוללים התבוננות, הקשבה לקולות, הרחת ריחות, מישוש ועוד.
לעתים כשאין באפשרותה של הגננת להוציא את הילדים לטיול היא יוצרת פינה מלאכותית בגן .ואף על מנת להמחיש את הטבע לילדי הגן" מביאה את הטבע לגן". אומנם עדיין קיימת לילדים האפשרות לחוש את הטבע אך הדבר פחות מוחשי, אמיתי ואפקטיבי ולכן הינו כבר השלב הבא הפחות אפקטיבי לפי המודל של דייל .
ואומנם על מנת לצור בגן פינה זו הגננת נאלצת לפגוע בטבע כגון לקטוף פרחים, להכניס חיות בר להסגר אך הפגיעה הינה מינימאלית.
אך מה קורה כאשר אין באפשרותה של הגננת להפגיש את ילדים עם הטבע לא בצורה ישירה בטבע ולא בצורה המלאכותית בפינת הטבע בגן? כאשר יש צורך להמחיש מציאות אשר לא זמינה עבור הילדים בסביבה הקרובה או אשר נסתרת לעינינו ? כגון החיים בקן הנמלים, החיים מתחת למים וכו' ?
היום, למרבה הצער, רוב הגננות בוחרות לדלג אל השלב אשר כולל מדיה ויזואלית דינמית כגון סרטוני וידאו וישר קופצות להמחשה על ידי אמצעים ויזואליים סטטיים כגון תמונות. רק לעתים רחוקות נדירות בוחרות הגננות לשלב סרטונים בתהליך החינוכי והלימודי בגן הילדים.
אז למה בעצם הגננות מדלגות על שלב חשוב זה אשר מאפשר לתלמיד לזכור 50% מהחומר הנלמד לעומת ה30% באמצעות התמונות.
אחרי בדיקה עצמית והתייעצות עם חברותי הגעתי למספר מסקנות:

•  רוב הגננות וההורים מתייחסים לצפייה בסרטונים כאמצעי לארגון פעילויות פנאי לילדים, אשר אמור להתקיים במסגרת הבית ולא של הגן. 
• חלקם מתייחסים כלל באופן שלילי לצפייה בווידאו (טלוויזיה) ולכן מוחקים את אמצעי זה מהתהליך הלימודי והחינוכי בגן. 
•  גם המחנכים אשר משתמשים במגוון רחב של וידאו בתהליך הפדגוגי של גן הילדים, עושים זאת לא בצורה שיטתית מתוכננת ולכן לא רואים בכך יעד חינוכי פדגוגי. 

לפי דעתי תופעה זו נובעת מחוסר ידע של שילוב יעיל של אמצעים דיגיטלים בתהליך הלימודים בגן בכלל ובשילוב של וידאו כגון סרטונים בפרט . על כן, הדבר בדומה להטמעת התקשוב דורש התייחסות מקצועית מערכתית ורצינית של משרד החינוך בנושא הכשרת הגננות בתחום.
מיותר לציין שהקושי העיקרי בשילוב טכנולוגיות הוידאו בגן הינו בעיית תשתיות והקשיים טכניים בהם נתקלות הגננות. עדיין מרבית הגנים בארץ לא מצוידים כראוי, והדבר הופך שילוב של סרטוני וידאו למשימה בלתי אפשרית.
יחד אם זאת הילד המודרני חי בעולם של טכנולוגיה מפותחת המאופיינת בשילוב של כלים דיגיטאליים מפותחים ועל כן השימוש בסרטוני וידאו מאפשר להמחיש לילד את התכנים בצורה דינמית חווייתית ואמיתית, אשר תורמת לתלמיד להבין, ולבדוק את המהות של תופעות ותהליכים שאינם נגישים לעין האנושית. לפיכך, שילוב סרטוני וידאו בתהליך הפדגוגי המודרני משמש אחד האמצעים רבי עוצמה אשר משפיעים על התודעה ועל התת מודע של הילד וגורמים להבנה טובה יותר של התכנים הנלמדים.
לסיכום ברצוני להדגיש כי השימוש בסרטוני וידאו נחוצים בכל שלבי החינוך, כולל החינוך בגיל הרך.

מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

היום, בעידן הטכנולוגי, כל תכנית חינוכית מסתמכת על מטרת פיתוח מיומנויות של המאה ה- 21. כאשר אחד הדגשים החשובים בדבר הינו פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה אשר כוללים חשיבה יצירתית, יכולתו של הלומד לטפל במידע חדש , יכולת חשיבה מפותחת , למידה מעודדת הבנה , חשיבה, שאלת שאלות וחקר.
קיימות דרכים רבות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, השאלה היא מהי הדרך היעילה ביותר ומה הוא הגיל המתאים לפיתוח מיומנויות אלה?
"מעקב אחרי התפתחותם של ילדים בנושא של שאילת שאלות חושף תופעה מוזרה, הילד הקטן מרבה לשאול שאלות לעיתים אף במידה הנראית לנו כמוגזמת. והנה... כאשר הוא גדל ונכנס לבית הספר, נעלמות שאלותיו כמעט. חוקרים מצאו שילד בגיל הגן שואל בממוצע 6.5 שאלות לגבי צעצוע חדש שמגישים לו. לעומת זאת, ילד בגיל בית הספר שואל בממוצע רק 2.1 שאלות לגבי חפץ חדש. "(1)
ילדים קטנים סקרנים מלידה. סרטון האנימציה של מטח "התעלומה בגן" ממחיש כיצד הילדים פותרים את התעלומה בגן?
http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=2422838f-a986-4bf6-ba5b-11145c79afc6&lang=HEB


לעמת זאת ככל שהילדים גדלים דבר מה גורם לנסיגת סקרנותם. הילד אשר לא עונים על שאלותיו מאבד עניין, מאבד סקרנות וכתוצאה מכך מפסיק לשאול שאלות, ויחד עם זאת מפסיק לחקור את העולם. המורים הם אלו שבדרך כלל שואלים שאלות והילד עוד לפני שהוא שאל כבר מקבל תשובה סטנדרטית מוכנה שאותה הוא חייב ללמוד ללא להבין את התוכן. ואז, אט אט הוא גם מפסיק לחפש תשובות ומאבד את מיומנות הלמידה הטבעית החשובה ביותר.
אנו כאנשי חינוך חייבים למצוא את דרך ההוראה אשר אומנם תעסוק באותם התכנים הלימודיים, אבל בשיטת הוראה אחרת אשר מדגישה הבניית ידע ולא העברת מידע. כבר בגיל הרך עלינו לעודד את הילדים לחקור ולגלות, לבנות כבר בגיל הגן פעילויות אשר מסתמכות על פיתוח חשיבה מסדר גבוה באופן שיביאו למגוון דעות ורעיונות, שיביאו לפיתוח מיומנות החקר והגילוי ,להתייחסות לנקודות מבט שונות, לפיתוח יצירתיות ועצמאות בלמידה, אשר בסופו שם דבר יביאו לעמדה חיובית לתחום הלימוד וכתוצאה מכך להישגים לימודיים גבוהים.
היום אני עוברת תהליך מורכב של פיתוח יחידת הלימוד מתוקשבת העוסקת בחקר מדעי של חיי הנמלה. הדברים אשר נאמרו מעלה מנחים ומלווים אותי לאורך כל הדרך, מכיוון שאני מאמינה כי לא ניתן להתחיל ללמד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בבית הספר ולדלג על שלב הילדות אשר בו נטמעים ניצני מיומנויות אלה בצורה הטבעית והאמיתית ביותר.

מקורות:
(1)מתוך גלובמן ר., וקולא ע. (1992) "ושיודע לשאול"

גברת ממהרת

לפני מספר ימים קיבלתי מחברתי במתנה את הספר "גברת ממהרת" מאת אתי בהט-שפירר. לאחר יום מתיש ומעייף, אשר היה מלא בהתרוצצויות בין משפחתי, השיפוצים והלימודים, הגעתי אל המיטה באפיסת כוחות, הספר בידי, בציפייה לקרוא מספר עמודים אשר יעזרו לי להתנתק מהשגרה ויסייעו לחלומות נעימים למצוא את דרכם אלי. אך, עברו מספר שעות לאחר שהנחתי את הספר מידי ופניתי לכרית. החלומות הנעימים אשר ציפיתי לבואם התחלפו בלילה לבן מלא במחשבות, ספקות ותהיות.
לפתע ראיתי את עצמי כאותה גברת ממהרת, אשר מנהלת את חייה באינטנסיביות, מתרוצצת בין מיליון דברים על מנת להספיקם. כהשוואה לאותה גברת, כרגע סביבי חגים אין ספור מחשבים ומשימות לימודיות. הכיור אט אט מתמלא בערמת כלים, והבית צובר לכלוך ואבק. ופתאום ראיתי כי בעלי עושה את רוב עבודות הבית ונאנח בלי סוף והילדים זוכים לדבר עם אימם רק בטלפון, כאשר את מרבית זמנם הם מעבירים עם חבריהם. ואני, יושבת מכופפת ליד המחשב, לבושה פיג'מה ונעלי בית כאשר מטרה אחת עומדת בראש מעיניי, והיא לבצע את המטלות בצורה הטובה ביותר.
עלתה בי המחשבה על האופי שלי, על נטייתי לפרפקציוניזם ומושלמות, על אי יכולתי לבצע דבר מה בחצי כוח או להשלים דבר מה לא מושלם עד סופו, על אי יכולתי לסמוך על מישהו בצורה מוחלטת ועל השאיפה התמידית שלי למצוינות.
השאלה האם ברצוני או באפשרותי להשתנות מהדהדת בראשי באופן תמידי. זוהי שאלה אשר שאלתי את עצמי מיליון פעם. ואם אין באפשרותי הדבר, האם אצליח לתמרן בין הדברים, להישאר על מסלול המרתון של החיים מבלי לפגוע במשפחתי כמו גם לא לשכוח מהיותי אני והיותי אישה.
יש בי צורך למצוא את התשובות לשאלות אלו. אך על מנת שאהיה מסוגלת לענות עליהן, עלי לקחת פסק זמן, לעצור ולחשוב על עצמי ואולי אף לנסות ולשנות את תפיסתי כמו גם לבצע ניהול טוב יותר של הזמן ולנסות לשלב את השגרה יחד עם האני האישי בצורה הטובה והבריאה ביותר.
על כן, הגיע הזמן לחופשה מפנקת עם משפחתי האהובה ולמהפך אישי. הגיע הזמן לצבירת כוחות חדשים ואף לקריאה חוזרת של ספר מדהים זה, אשר אולי בסופו של דבר יגרום לי, בדומה לגיבורת הספר, לבחור ללכת בדרך אשר היא נכונה, מתחשבת, יעילה ובריאה.

האם גן הילדים צריך אתר אינטרנט (המשך)

בשבוע שעבר התקיים המפגש הראשון של הצוות המוביל של גננות אשדוד עם מנהל הפורטל החינוכי של אשדוד אדון נטע לב. פגישה הוצגה לעיני הצוות פלטפורמה ידידותית לבניית אתר אינטרנט של הגן, הגננות הביעו את דעתן בנושא והוחלט על הקמת אתר אינטרנט לכל גני הילדים העירוניים באשדוד אשר יופיעו באיזור החינוך באתר העירוני.

הגננות הדגישו שכל אתר חייב להיות ברוח של הגן, לענות על צרכיו הייחודיים שלו , הוא חייב להיות ידידותי ולהוות כלי עזר לגננת ולא מכשול וקושי נוסף בעבודתן הלא קלה בגן. הגננות העלו על הפרק את העניין של סוגיית התמיכה הטכנית. הגננות הדגישו כי הן מצפות כי היא תהיה נרחבת ונזקקת. ועל כן הוחלט שכל גננת של הצוות המוביל תתנסה בפלטפורמה לבניית אתרים, תגבש את התבנית המועדפת לגנה על מנת להביל את הדרך לשאר גננות בעיר.
יצאתי מהפגישה כולי נרגשת, ראיתי אור בקצה המנהרה, הדבר שחלמתי עליו במשך 7-8 השנים האחרונות עומד להתגשם. אני הולכת לפתח אתר אינטרנט לגני בתמיכה של רשות עירונית וזוהי לא אגדה!!!
כבר למחרת קיבלתי טופס מקוון ובו התבקשתי לבנות תבנית לאתר העתידי. מיד פניתי לחומרים שלמדתי בקורס" של תקשוב ולמידה של ד"ר גילה קורץ- למצגת המפורטת שמביא דעות שונות בהתייחסות לאתר בית ספרי ולמאמר של קליין וטובים האתר הבית ספרי – פנים רבות ליישומי תקשוב.[1]
אומנם כל החומרים המוזכרים למעלה מתייחסים לאתר בית ספרי, אך ניסיתי לבדוק אותם ולהתאימם לגן.
אז מה לפי דעתי אמור לכלול אתר גן הילדים?
כפי שציינתי ברשומה הקודמת אתר האינטרנט של הגן הוא חלון הראווה של הגן, ועל כן הוא חייב לתת מענה פדגוגי לצורכי הגן, לאפשר שיקוף של ההתנהלות החינוכית והלימודית, לאפשר למידה גם מעבר למרחב הפיזי של הגן, להוות אמצעי תקשורת בין הצוות, התלמידים, ההורים והקהילה ולשמש סביבת ארגון ולמידה מקוונת יעילה עבור הגן. 

1. תחום ציבורי:  פתוח ללא סיסמה אשר אמור לחזק את הקשר של הגן והקהילה גם בארץ וגם מחוצה לה.
· אודות הגן (שם, כתובת, גיל הילדים, שעות הפעילות , תמונות )
· צוות הגן (ניתן להוסיף תמונות)
· אני מאמין וחזון חינוכי
· פרויקטים ייחודיים
2. תחום פדגוגי אשר ישמש מקום ללמידה ,ויהווה חלון ראווה לפרסום תוצרים מתוקשבים, מרכז משאבים חיצוני ,מאגר פנימי שיתפתח בצורה הדרגתית , פיתוח סביבות למידה אינטראקטיביות.
· הפניה לאתרים ולסביבות למידה שונות ,
· יצירת סביבות למידה מקוונות בנושאים שונים.
· תכנית חודשית/ שבועית (עדיף על פריסה של לוח שנה)
· נושאי לימוד(חגים ומועדים) דפי קשר.
3. קשר עם הורים - מקום לשיתוף ומעורבות הורים
· לוח חגים וחופשות
· ברכות ואיחולים
· תכנית עבודה כללית
· סדר יום בגן
· דף קשר
· פרויקט תזונה נכונה
· תקנון הגן
· חוגים ותכניות העשרה
· כדאי לעיין
· סל תרבות
· סיכומי אסיפות ההורים
4. תחום מנהלי : ערוץ תקשורת עם הצוות ותיק הגן המתוקשב
· תכניות עבודה
· לו"ז ישיבות הצוות ופרוטוקולים
· מסמכים
כולי תקווה כי אתר האינטרנט העתידי של גני יהווה חלון ראווה של הגן ועל כן תתאפשר לכל הצוות הזדמנות לפרסם את העשייה החינוכית והלימודית בגן ובנוסף הדבר יהווה פלטפורמה לימודית לכל ילדי הגן ויאפשר קשר יעיל ומשמעותי עם ההורים, אשר יגרום לשיתוף פעולה אמיתי ופורה.

מקורות:
קליין, ש. וטובין ד. (2011). האתר הבית ספרי – פנים רבות ליישומי תקשוב. מתוך: חן, ד' וקורץ, ג' (עורכים). בתוך: ד' חן וג' קורץ (עורכים), תקשוב, למידה והוראה (עמ' 231-246). אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים

טכנולוגיה ופדגוגיה והקשר ביניהם בבניית פעילות מתקשבת.

במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לפתח יחידת לימוד  עם דגש לפעילות מתוקשבת ועל סמך הגדרה של מטרות פדגוגיות ברורות לכל פעילות.

התייצבה לעינינו  דילמה לא קלה אשר מעלה על הפרק את השאלה :מה בעצם קודם למה טכנולוגיה או פדגוגיה? על מה בעצם אנו כאנשי החינוך צריכים לשים דגש בבניית פעילות מתוקשבת, על היתרונות בשימוש בכלים המתוקשבים, אשר  עשויים להפוך כל פעילות לדינמית, צבעונית ואינטראקטיבית ואז להלביש עליה צרכים פדגוגיים או שמא להפך עלינו להגדיר מטרות פדגוגיות ברורות ולהשתמש בכלים טכנולוגיים מפותחים על מנת לעזור להשיג מטרות אלה?

גבי סולומון [1] במאמרו "פדגוגיה וטכנולוגיה - מי מכשכש בזנב של מי?" מדגיש כי התפיסה הפדגוגית צריכה להיות פתוחה לחידושים טכנולוגיים, אך לא לתת להם "להוביל אותה באף".

זאת אומרת שהיום בעידן  הדיגיטלי עומדים לרשותנו מגוון כלים טכנולוגים  אשר עשויים לתמוך בפדגוגיה ולאפשר לה להשיג את מטרותיה. על כן חשוב שנשתמש בכלים אלה באופן מושכל  וייחודי על מנת ללמד את התוכן אשר קשה או לא ניתן להסבירו  בצורה פרונטאלית וליניארית ללא שימוש באמצעים ויזואליים ואינטראקטיביים  של התקשוב. לעמת זאת אם נעמיד את הטכנולוגיות בראש  המטרה הלימודית ונשתמש בה כתחליף לאותם אמצעים ויזואליים ודידקטיים  שהשתמשנו בהם בעבר וגם באותה הדרך אנו עלולים להפוך את התהליך הלימודי למסובך ומסורבל.

אנסה להסביר. הגננת המשתמשת באמצעי המחשה ויזואליים ,לדוגמה תמונות, תשתמש בתמונות דומות על גבי המסך. אך רק משום שהן יותר צבעוניות ואיכותיות לא תשנה או תשפר את התהליך הלימודי אלא להפך תסבך אותו מכיוון שבמקום לתלות תמונה על הלוח, עליה לפתוח את המחשב, למצוא תמונה מתאימה וברגע שתכבה את המחשב התמונה תעלם לעומת תמונה על הדף  אשר תישאר על הלוח בגן.

גם אורנית ספקטור -לוי [2] –מנהלת מרכז דע גן באוניברסיטת בר אילן במאמרה "מחשבות על מחשב בגן" מדגישה כי "אין טעם להשתמש בטכנולוגיה כדי ללמד את אותם חומרים ישנים באותם דרכים, יש לחתור לשימוש חדשני ואיכותי בטכנולוגיה שיאפשר העצמה של כל ילד בהתאם להתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית ובהתאם ליכולותיו ולצרכיו"

סרט יפה הממחיש בצורה ברורה את השימוש  הלא מושכל בטכנולוגיה , כאשר המורה משתמשת בטכנולוגיה למטרת הלימוד של אותם חומרים ישנים ובאותה דרך מסורתית.

ועל כן על מנת לתכנן  יחידת לימוד אפקטיבית ומשמעותית קודם כל עלינו  לבחור נושא שקשה ללמד אותו בדרך הרגילה הלא מתוקשבת, להציב לפנינו מטרות פדגוגיות ברורות ואז לתכנן פעילויות משולבות תקשוב כך שיעזרו להשיג את המטרות הפדגוגיות שהצבנו בצורה המיטבית ביותר.

חשוב לי  לציין כי במהלך הלימודים עברתי תהליך מורכב, אשר גרם לי לחשוב, לבדוק, לשער להסיק מסכנות ולהבין. היום כשאני מדברת על תקשוב במערכת קדם יסודית זו לא סתם תחושת בטן אינטואיטיבית חסרת רקע והבנה ,אלא עמדה חינוכית  מושכלת אשר מחזקת וגורמת להוביל לשינוי.

אני בטוחה שנעבור תהליך מורכב של בניית יחידת לימוד אך אין לי ספק שזה יהיה תהליך מורכב, מרתק ומעניין אשר יביא לתוצר חדשני המתאים לחינוך הקדם יסודי.

מקורות:

1. סלומון, ג. (2000), "פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?", הרצאה שניתנה במשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה, חיפה, ישראל.
2. ספקטור-לוי,א. (2012), "מחשבות על מחשב בגן", עלון דע-גן מס' 5, אוניברסיטה בר אילן.

הכנס החמישי של מרכז דע-גן

השבוע נכחתי בכנס החמישי של מרכז דע-גן אשר התקיים באוניברסיטת בר אילן.

הכנס היה מושקע, עשיר בתוכניות ,פרויקטים ויישומיים, מאורגן למופת, מעניין ומרתק ודוגל בחזון של המרכז דע גן לקידום המתמטיקה, המדע והטכנולוגיה בחינוך הקדם יסודי .

כל ההרצאות, היוזמות והצגות הפרויקטים היו מרתקות ומעניינות ביותר, אך אחת היוזמות נגעה בלבי בצורה מיוחדת וגרמה לי מצד אחד לשמוח ולהריע הידד "יש ניצני תקשוב בגני הילדים!!!" אך מצד שני כיווצה את ליבי ועוררה מין קנאה חיובית לאמצעים הטכנולוגיים המפותחים לעשייה האישית. מדובר בהצגה סביב פעילות הילדים עם "לוח חכם" בגן הילדים שהציגה מנהלת גן "אמנון ותמר" באורנים גב' נטע פרי.

נטע הציגה תמונה של גן ילדים רגיל לחלוטין עם פעילות חווייתית בפינות הגן , במוקדי יצירה ובמשחקים, עם צוות מדהים אשר רוצה לשמר את האווירה הייחודית של הגן ובשום פנים ואופן לא מוכן להפוך את הגן לבית ספר. אך יחד עם זאת יש מקום בגן ללוח מיוחד "לוח חכם".

הלוח הוא לא מרכז העניינים בגן ולעיתים הוא אף מכוסה בוילון ואינו פעיל. אך כאשר נוצרת סיטואציה אשר מעוררת צורך לאתר או להציג מידע מסוים, ולהמשיך דבר שאינו זמין עבור הילדים במרחב הפיזי של הגן, המחשב והלוח החכם מקבלים את הפן המרכזי. כך נטע סיפרה כי הילדים בגנה התעניינו באי טרופי שנמצא באינדונזיה בשם באלי. ראשית בתיווכה של הגננת הילדים איתרו את האי בגלובוס ובהמשך איתרו במפה הדיגיטלית על צג המסך וטיילו בצורה ווירטואלית באי.

בנוסף נטע ספרה כי היא משלבת את הלוח בפעילויות שונות בגן . כך הוצגה לפנינו פעילות יצירתית בגן בה הילדים יצרו דגמים מצורות גאומטריות שונות על צג הלוח החכם וניסו לשחזר את היצירה על הדף במוקד היצירה. בנוסף ,סיפרה נטע , שהילדים מתנסים בפעילויות משחקיות שונות על צג הלוח החכם שבו הילדים עובדים על משטח ענק . התנסות זו גרמה לתזוזה של כל הגוף ועוזרת בפיתוחה של מוטוריקה גסה ובמיוחד של חגורת הכתפיים.

כפי שהבנתי הלוח החכם הותקן בגן ביוזמה של מועצה איזורית גן "אורנים" למטרת ניסיון של הכנסת התקשוב גם למערכת החינוך הקדם יסודית. אומנם זהו רק נסיון אך הינו ניסיון מוצלח שמראה יעילות וישיבות? של הכנסת אמצעים טכנולוגים מתוקשבים לחינוך כבר מגיל הגן.

בהזדמנות זו ברצוני לברך את נטע על העשייה מבורכת זאת, ולהודות לכל צוות דע גן ולכל מארגני הכנס על חוויה בלתי נשכחת, מעוררת השראה ורצון ליזום, ליצור ולהוביל לשינוי.

האם גן ילדים צריך אתר אינטרנט?

לפני כחצי שנה במסגרת פורם גננות של עיר אשדוד הוצגה לפני הגננות , והפיקוח פלטפורמה חדשה לבניית אתר אינטרנט לכל גן בעיר שפותחה בתמיכה של מנהל החינוך העירוני. ההצגה של הפלטפורמה עוררה לא מעט שאלות אצל הגננות כי מצד אחד הבינו כי הולך להתרחש דבר מה חדשני ומועיל אך מצד שני חששו מהחדש ,והלא מוכר אשר יכול לגזול מהן המון זמן וכוח בשל אי התמחות בעולם הדיגיטאלי. גם הפיקוח לא קיבל את ההצעה בזרועות פתוחות ודרש להקפיא את הפרויקט עד קבלת המסמכים הנדרשים ממשרד החינוך. לפני כשבוע קבלתי טלפון מנטע לב –מנהל פורטל החינוך בעיר אשר בישר לי שיש הסכמה מלאה מהפיקוח הכולל בעיר וביקש בקשה לארגן קבוצה של גננות המובילות בתחום התקשוב על מנת לפתח נושא חשוב זה.


אז מדוע בעצם גן ילדים צריך אתר אינטרנט?
קשה היום למצוא בית ספר בארץ ללא אתר אינטרנט. "משרד החינוך מעודד הצטרפות של צוות בית הספר, התלמידים וההורים למרחבי למידה מקוונים, המקדמים מטרות חינוכיות, לימודיות וחברתיות בפעילות חינוכית שיתופית". (חוזר מנכ"ל 9.4-10 אתיקה ומוגנות ברשת האינטרנט)

הרבה מאנשי החינוך והאקדמיה עוסקים בהערכה של אתרי אינטרנט בית ספרים ורואים באתר בית-הספר כחלק בלתי נפרד ממערכת ההוראה והלמידה. כך ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד בספרם " לקראת בית ספר מקוון"( 2008 ) טוענים כי מטרת אתר בית ספר היא לספק מענה פדגוגי לצורכי בית הספר ולשמש סביבת ארגון למידה מקוונת יעילה. דעתם היא כי אתר אינטרנט נחשב היום כחלון ראווה של בית הספר, ועל כן על האתר לתת מענה לקהילה ולכלול מידע רלוונטי אשר מעניין את ההורים. כמו כן האתר חייב לאפשר אינטראקציה עם גורמים בבית הספר עצמו. בנוסף האתר הבית ספרי מהווה מעטפת ארגונית מקוונת לניהול הצרכים המנהליים.

ומה קורה לגבי הארגון הלימודי הבסיסי של מערכת החינוך שהינו גן הילדים? האם גן הילדים אינו זקוק ל"חלון ראווה" שבו הצוות החינוכי של הגן יוכל להציג את האני המאמין ולפרסם את העשייה החינוכית בגן. לרוב מנהלות גן מוצאות את עצמן בודדות במערכת החינוך. מצד אחד לרוב הן מתמודדות לבד עם כל הקשיים ומצד שני גם רוב היוזמות החינוכיות נשארות רק ברמה של הגן המסוים. אין לצוות הגן פלטפורמה מתאימה, נגישה וזמינה אשר תהווה חלון ראווה של הגן.

היום בשל פתיחת אזורי הרישום כל גננת בדומה לבית הספר מעוניינת לפרסם את גנה ולהציג את הפלטפורמה החינוכית על מנת למשוך לגנה תלמידים. כמובן רצונה של הגננת לעשות זאת בצורה מכובדת ומקצועית. אך בשטח קיימת תופעה הפוכה שבה בתקופת הרישום לגני הילדים עומד צוות הגן בפני אתגר לא קל שבו הוא נאלץ לארח הורים רבים במסגרת "ימים פתוחים "ומתבקש להסביר להורים המעוניינים לרשום את ילדם לגן על האני מאמין ובו זמנית לנהל יום עבודה רגיל עם 35 ילדים. ברור שבדרך זו לא יוכל צוות הגן לשווק את עצמו בצורה ברורה, מובנת ומקצועית.

הבט נוסף הינו הקשר של הצוות עם ההורים ועם הקהילה. לגן ילדים בהשוואה (בדומה) לבית ספר ישנו קשר הדוק עם ההורים אשר עדיין לוקחים חלק פעיל בנעשה בגן ורוצים להיות מעורבים באופן ישיר בתהליך הלימודי והחינוכי בגן. היום משרד החינוך דוגל להעצים ולהביא להתנהלות הירוקה של הגנים. גנים רבים מקבלים תו תקן ירוק אך עדיין אין תקשורת "ירוקה" עם ההורים, כאשר רוב הקשר עם ההורים נעשה באמצעות פתקים, מכתבים, דפי קשר ושיחות טלפון רבות. גם בתחום הניהולי הכל עדיין על הנייר. הרי גן ילדים הינו אירגון אשר מכיל לא רק את מנהלת הגן והסייעת הקבועה אלא גם גננת וסייעת רוטציה, מורה למוסיקה וספורט, צוות של חוגים, גנן, שומר ועוד.

אין לי ספק שהיום במאה 21 גן ילדים זקוק לפלטפורמה מקוונת שתתן בדומה לבית הספר מענה פדגוגי לצורכי הגן, תאפשר שיקוף של התנהלות החינוכית והלימודית, תאפשר למידה גם מעבר למרחב הפיזי של הגן, תהווה אמצעי תקשורת בין הצוות, התלמידים, ההורים והקהילה ותשמש סביבת ארגון ולמידה מקוונת יעילה עבור הגן. אך משום מה נכון להיום אינו קיים שום מסמך רשמי וברור אשר מתייחס לצרכים של הגן בתחום התקשוב.

        נכון כי גן ילדים הינו ארגון קטן יחסית וכמובן שמרבית הגננות אינן מסוגלות לבנות בכוחות עצמן אתר של גן, ואף התקציב המינימלי של הגן לא יאפשר לרכוש שירותים של בנייה ותחזוקה של אתר אינטרנט בחברות מסחריות רבות שמספקות שירותים אלה לגנים פרטיים. יחד עם זאת היום מרבית הגננות הן בעלות ידע בסיסי בשימוש במחשב ובאינטרנט, רובן יודעות לגלוש ומנהלות חשבון פייסבוק. על כן מוטלת אחריות על הרשויות או על משרד החינוך לפתח פלטפורמה ידידותית לבניית אתרי אינטרנט לגני הילדים שבה כל גננת בדומה לדף פרטי בפייסבוק בלחיצת כפתור תוכל להכניס את התכנים המתאימים לגנה ולעצב את האתר של הגן שלה בצורה ייחודית ומקצועית.

אני גאה שהעיר אשדוד בה אני חייה ועובדת מובילה בתחום החינוך בארץ. במנהל החינוך כבר הבינו כי קיים צורך זה ופתחו פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט לגני ילדים. השבוע ייפגש הצוות המוביל של הגננות המתוקשבות בעיר עם נציגים של מנהל החינוך למטרה של פיתוח פלטפורמה ולהתאימה לצרכים של הגן. ונכון כי הדרך לפנינו עוד ארוכה, אך השינוי כבר החל.

אני שמחה וגאה להיות זאת המובילה שינוי מבורך זה.

חזון של הגן העתידי -מהחלום למציאות

"חזון היא היכולת לראות את האפשרי לפני שהוא הופך לברור מאליו." 

      (משרד האנליסטים "גולדמן את זקס", מתוך http://www.leadersnet.co.il/)

סיימתי את הסמסטר השני וכיום אחרי תקופת המבחנים והגשת העבודות  אני שוב חוזרת לשגרה ויחד עם זאת להמשך כתיבת הבלוג. ברשומה הראשונה הגדרתי את הבלוג  כבלוג מקצועי אשר משמעותו בלוג של הגננת , מנהלת הגן, השואפת למצוינות בשילוב של הטכנולוגיה בפדגוגיה במסגרת החינוך הקדם יסודי. הגיע הזמן לגבש את  החזון המקצועי, להביט  קדימה ולנסות לשרטט את הסקיצה הראשונית של התמונה הסופית שאליה ברצוני  להגיע.

במסגרת הקורס של ד"ר גילה לוי עצמון " מדעי החינוך במאה ה-21" התבקשנו לבנות חזון למערכת החינוך העתידית ולבטא את מחשבותינו ואמונותינו  בנושא באופן אישי.  כמובן שאני וחברתי ללימודים גננת ומנהלת גן טרום חובה מרינה פילימונוב בחרנו להתמקד במערכת החינוך הקדם יסודית ובפרט החזון לגן העתידי.

אני חייבת לציין כי המשימה לא הייתה קלה. ניסינו לראות  את הגן כתא של כל המערכת הקדם יסודית אשר מדיניותו ותיפקדו מושפעת לא רק ממנהלת הגן עצמה אלא  גם מהפיקוח (משרד החינוך), ומנהל החינוך הקדם יסודי המקומי (רשויות מקומיות) . רק השילוב המנצח של שלושת גורמים אלה יכול להביא לשינוי מהותי ומוצלח של שילוב טכנולוגיות המידע והתקשוב המתקדמות בחינוך הקדם יסודי.

חשוב לא לשכוח כי מערכת קדם יסודית הינה אחד מהמרכיבים של מערכת החינוך הכללית.  כפי שציינתי ברשומות הקודמות אני רואה בה חשיבות עצומה משום שלדעתי  גני ילדים  עומדים בבסיס של פירמידת החינוך ולכן מוטלת עלינו מנהלות גן, המפקחות ומנהלות מחלקות  גני הילדים ברשויות המקומיות אחריות מכרעת  להובלת שינוי זה.

בבניית החזון הסתמכנו על מספר מסמכים חשובים :

1. מסמך אב של תוכנית תקשוב לאומית  -התאמת מערכת החינוך למאה ה-21  שכולל ארבעה עוגנים מרכזיים :

• תשתיות פיזיות (הכוללות, בין היתר, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אינטרנט בפס רחב ומחשב נייד ביחס של 1:5).
•      תחזוקה שוטפת.      
• הכשרת כוח ההוראה.  
• פיתוח תכנים דיגיטאליים במקצועת הליבה בכל שכבות הגיל.

אומנם לא מצאנו במסמך התייחסות ברורה לחינוך קדם יסודי , אך כולנו תקווה שעוגנים אלה יגעו בעתיד הקרוב גם בתשתית פירמידת החינוך שבעיני  הינו גן הילדים

2 . פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית? מתוך כתב עט 4 הממ"ים

המסמך מתייחס לשינויים מהותיים שתצטרך לעבור מערכת החינוך  בתחומים הבאים:

·         הוראה ולמידה, ניהול וארגון  ,הערכה

·         סביבת למידה

·         שיתוף ומעורבות הורים

אומנם המצגת המופיעה מטה הינה רק סקיצה ראשונית  של החזון המהותי אך הדבר מאפשר  לי כבר היום לראות ולחלום את הגן העתידי  ואת המערכת בה אני רוצה לעבוד, ליצור ולחנך דור חדש.

hazon on Prezi

להמשיך בדרך ולעוף אל על ...

היום כאשר הנני קרבה אל סופו של הסמסטר השני, כאשר כל המבחנים והחלק הגדול מהעבודות כבר מאחורי הגיע הזמן לעצור לרגע , לקחת נשימה ולהביט לאחור. הגעתי לחצי הדרך, כאשר חצי מהדרך כבר עברתי וחציה עודנו לפני. כל קטע בדרך הינו יחיד ומיוחד –מורכב מעליות ומורדות משלו, נופים משלו ,אנשים משלו , חוויות או להפך כישלונות משלו והכי חשוב שלכל קטע בדרך יש משמעות  בפני עצמו ומטען  אשר מאפיין רק אותו.

 חצי הדרך שעברתי  לא הייתה קלה ופשוטה , היו לה עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, שמחה וייאוש  ,אך באופן כללי ,זו הייתה דרך חווייתית מורכבת ומאתגרת.  כשעליתי לדרך החדשה לא ידעתי לאן היא מובילה , אבל ידעתי למה עליתי עליה. הרגשתי שהגיע הזמן לשינוי, שהעולם השתנה, שהילדים השתנו ולכן לא יכולתי ולא רציתי להמשיך ללמד כפי שלימדו במאה הקודמת . זו הייתה מין תחושת בטן טבעית חזקה ואימפולסיבית אך חסרת תמיכה, ידע ופלטפורמה אקדמית ומחקרית. הרגשתי כמו ציפור המנסה לברוח  מהכלוב ולפרוס כנפים, אך עדיין איננה יודעת לעוף.

אך היום בחצי הדרך שעברתי אני מרגישה אחרת, היום אני לומדת לעוף , היום  אני יודעת לפרוס כנפיים ולעשות סיבובים ראשונים סביב הקן, ומה שהכי חשוב אני מרגישה טוב ובטוח בלמידה שלי מכיוון שמקיפים אותי אנשים נכונים שלא רק יודעים לעוף אלא גם יודעים לגרום לי לרצות  ולדעת לעוף בעצמי ובצורה הנכונה. הם גורמים לי לחשוב לתכננן ולהבין בצורה אחרת   תוך כדי ניסוי וטעיה, חקירה ובדיקה, התנסות והתארגנות עצמית . בהזדמנות זו ברצוני להודות לד"ר גילה קורץ ולגב' נעמי פורט , לשתי נשים מדהימות שגורמות לי לפרוס כנפיים ולעוף בעצמי אל על ,שגורמות לי לחשוב אחרת –לחשוב "גבוה", שהובילו אותי לכתיבת בלוג זה וגרמו לי בפעם הראשונה בחיי לכתוב ולתעד את מחשבותיי , לעצור בכל קטע בדרך ולסכם את התהליך שעברתי.

 בחצי הדרך עברתי תהליך מורכב שלא רק שינה את תפיסתי הפדגוגית, אלה פיתח ערוצי חשיבה חדשים  בהתייחסות לתהליכי הוראה למידה וחשיבה בעולם הדיגיטלי.  כך הרצאותיה של ד"ר שרה שדה  גרמו לי להבין  שהיום במאה ה-21 אין לנו ברירה , אלה להכניס את טכנולוגיות התקשוב למערכת החינוך מכיוון שהילדים שלנו כבר שם ומזמן. הם דור של ילדים דיגיטליים ולכן אנו חייבים לבנות את התהליך הלימודי העונה לצרכים ולדרישות של הדור החדש. יחד עם זאת  חייבים להפעיל מחשבה רבה בשימוש בכלים הדיגיטליים הרבים אשר עומדים לרשותנו מכיוון  שאי אפשר לא להסכים עם ד"ר אלון הסגל שטוען  כי אנו חייבים להתמקד לא רק בפתרון בעיות לימודיות באמצעים דיגיטליים אלה לדעת להגדיר בצורה מדויקת את המטרות הפדגוגיות . הבנתי כי הדרך לאמץ אמצעים דיגיטליים רבים אלה ,לדעת להגדיר קושי או צורך בתהליך לימודי ,ואז לבחור  פתרון נכון ייחודי ומתאים ביותר מבין הפתרונות הרבים שעומדים לרשותנו ,גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי ,ולהשתמש בו לפתרון הקושי או בעיה מסוימת בתהליך הלימודי אינה קשה.

אני עומדת באמצע הדרך ושואפת אל האופק , למקום שבו מתחברים שמיים וארץ  ואני יודעת שדרכי עוד ארוכה וכדי להגיע למקום שאני שואפת להגיע אליו עליי לעבור עוד הרבה אתגרים חדשים אך אני מביטה קדימה  ואני יודעת שמקום זה, אשר שווה להגיע אליו אין קיצורי דרך. 

יחידת לימוד -תיעוד של למידה חשיבה וחוויה

ברשומה הקודמת   Google Sites  -האם  כל אחד יכול? התייחסתי לתהליך בניית יחידת הלימוד המתוקשבת  בסביבת Google Sites . ברשומה הנוכחית ברצוני להתייחס לתוכן היחידה ולנסות ולתעד את התהליך האישי אשר עברתי במהלך בניית היחידה.

 מכיוון שגם אני וגם שותפתי לעבודה עובדות במסגרת החינוך הקדם יסודי בחרנו לבנות יחידת לימוד לגילאי הגן. חיפשנו נושא אשר מצד אחד לא ישבור את האופי של הגן ולא יהפוך את התהליך הלימודי לזהה לבית הספר אך מצד שני תאפשר לצאת מכותלי הגן וללמד משהו אשר אין באפשרותנו ללמד בגן בסביבה הרגילה והלא מתוקשבת בצורה איכותית ומשמעותית . בחרנו לשים דגש לקידום החינוך הסביבתי ובעיקרו סביבה ימית והחיים בה. קראנו ליחידת הלימוד בשם תוכנית חינוכית יחודית לגני הילדים בעיר אשדוד  בשם "מרגישים את הים " שקמה בשיתוף של חברת נמל אשדוד  עמותת מחמל"י (מרכז לחקר יונקים ימיים), עיריית אשדוד, מפקחות משרד החינוך ואיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד חבל יבנה. ביחידת הלימוד שבחרנו ניסינו ליישם באופן מתוקשב את הפרויקט המבורך הזה, ועל ידי הישום היצירתי  והייחודי של הפרויקט, לגשת להסמכה ירוקה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך ולזכות בתו תקן יוקרתי של "גן ילדים ירוק" 

בחרנו בנושא קרוב ללבי ולכן לא היה לי קושי לענות על השאלה מה אנו הולכות להכניס ליחידת הלימוד שבחרנו, אלא כיצד ליצור, לבנות, לעצב, באיזה כלים להשתמש ושוב איך איך ואיך משתמשים בכלים אלה????? 

כפי שציינתי ברשומות הקודמות נחשפנו למגוון כלים ואמצעים דיגיטליים שכולם ללא יוצא מן הכלל היו חדשים עבורי , אך ההתנסות המעשית לא רק אילצה אותי  ללמוד ולחקור כלים חדשים אלה, אלא גם ליהנות מתהליך יצירתי ומשמעותי. כל הצלחה הייתה מעיין של חיזוק חיובי שגרם לי להתנסות שוב ושוב, ואפילו להבין במגביל לעומק את ההתניה האופרנטית של הגישה הביהביוריסטית שלמדנו בשעורי החשיבה והלמידה של  ד"ר ירדן קדר.

גם העובדה כי התבקשנו לבנות יחידת לימוד זאת בזוגות גרמה ללמידה שיתופית משמעותית. האינטראקציה והדינמיקה השיתופית השפיעה על המוטיבציה ועל הרצון האדיר להתנסות  שוב ושוב . חיפשתי ביחד עם חברתי מרינה פילימונוב את הכלים המתאימים ביותר שבאמצעותם ניתן להשיג את המטרות אשר הצבנו לפנינו בצורה המיטבית ביותר. היחידה עברה שינויים אין ספור פעמים, ואף קרו מקרים כי בנינו משימות מתוקשבות בכלי מסוים אך בהמשך לאחר שנתקלנו בכלי אחר אשר נראה לנו מתאים יותר שינינו הכל  לגמרי.

היחידה נבנתה בצורה דינאמית בהתאם ליכולות שלנו  בתחום הבנת עקרונותיה של הלמידה והחשיבה בסביבה הדיגיטלית כמו גם בהתאם לרכישת מיומנות עבודה עם כלים מתוקשבים. בהזדמנות זו ברצוני להודות לד"ר גילה קורץ ולנעמי פורת עידוד , על העזרה, התהליך הלימודי והאווירה אשר נוצרו במהלך קורס זה היו מובנים, ברורים, תומכים ובטוחים ויחד עם זאת זה היה תהליך מסקרן, מציב אתגרים, יצירתי ומעודד חשיבה פתוחה ואפילו לוגית.

עברנו תהליך משמעותי בו נאלצנו להפעיל חשיבה מסדר גבוה : זה היה מעין  מבוך אשר גרם לנו  לעבור תהליך מורכב של פתרון בעיות, קבלת החלטות ,העלאות השערות , לעבד נתונים לנתח ולבדוק תוצאות , להסיק מסקנות ועוד על מנת להתקדם ולהגיע לנקודת המוצא. היינו צריכים לנתח את הידע הקיים ,הרי הנושא לא  היה חדש בשבילנו, ולהתאים אותו למצב חדש של למידה בסביבה דיגיטלית.

היום כשאנו נמצאות בשלבי הסיום אני מביטה אחורה  ומבינה טוב יותר מה מרגיש תלמיד שעומדים לפניו אתגרים דומים למה שעברנו אנו בבניית תהליך הלימוד . אתגרים אלה השגנו  בסביבה דיגיטאלית תוך כדי התנסות פעילה ושיתופית . הדבר היחיד אשר הפריע לי  באמת  הינו זמן, מכיוון שהכל בא על חשבון המשפחה  והמחויבות לילדים לבעל וכמובן לבית. מיותר להזכיר גם שכולנו לומדים במקביל לעבודה במשרה מלאה.
אני מזמינה אתכם לבקר ביחידת הלימוד . לגלוש, ללמוד, להתעשר, לחשוב ירוק, להסיק מסכנות וכמובן לשמור על הים  ועל החי בו. גלישה נעימה.

"מרגישים את הים"

חושבים ירוק על הים ועל החי בו

יחידת לימוד מקוונת

אינה פלוטוב  ומרינה פילימונוב

תקשוב בגן ילדים - אמת או חובה?

היום כשמדברים על תקשוב בגן לא מועלות השאלות מהסוג של כן או לא מכיוון שהיום הטכנולוגיה כבר קיימת בגן כחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של הילדים, אלא השאלה היא אמת או חובה. זאת אומרת האם זו האמת ואנו מחוסר בררה חייבים להתמודד איתה , או שזכינו לחיות בעידן הטכנולוגי ולכן מוטלת עלינו חובה לנצל בצורה המיטבית ביותר את הכלי ולהפוך את תהליך הלמידה וההוראה בגן למשמעותי, דינמי וחווייתי.

יש החושבים שיש להכניס את התקשוב רק לגני חובה. פרופ' פנינה קליין, ראש המוקד להתפתחות הילד ומנהלת מרכז בייקר למחקר בטיפול בילדים עם קשיי התפתחות, שניהם באוניברסיטת בר אילן, אומרת "כי עד גיל 3-4 מומלץ לא "לשגע" את הילד עם המחשב. היא מסבירה שילדים צעירים לומדים טוב יותר אם הם חווים חוויות דרך כל חושיהם, תוך כדי עשייה, וכי הם חווים את החוויות במצבים שבהם הם מרגישים שכדאי להם לפעול - למשל, "כשילד נוגע במשהו, מסתכל על משהו, טועם אותו".(1) 

יחד עם זאת קיימת דעה אחרת אשר מצביעה על החשיבות האדירה של הכנסת התקשוב לגן. כך אורי אלון המנחה להכשרת מורים במחשבים בחינוך , מפתח תוכן להוראה מקוונת במאמרו בהד הגן (דצמבר 2007) ”גנן גידל מחשב בגן“, מדגיש ש"מחשב מביא את העולם לגן מכיוון שחיבור למאגרי מידע רלוונטיים כמו הנגישות לאינטרנט מאפשרת לגננת למצוא משאבי הוראה, בעיקר חזותיים, המותאמים לאוכלוסיית היעד ולתוכניות הלימודים. זול, מהיר ונוח.  (2)לפי דעתו  של אורי אלון "המחשב הינו אמצעי ויזואלי להעברת מידע המאפשר לתעד את ההיבט הויזואלי המקומי (חי, צומח ודומם) ולהפכו לטקסט לימודי. בנוסף לכך באמצעות המחשב יכולה הגננת להפיק עזרי לימוד חזותיים-שמיעתיים להעשרת נושאי הלימוד, כתמיכה בסגנונות לומד שונות. (2)

אני מסכימה בהחלט שילדים צעירים לומדים טוב יותר אם הם חווים חוויות דרך כל החושים שלהם, תוך כדי עשייה, אך לעיתים אין לנו אפשרות להפגיש את הילדים עם העולם הסובב אותם, במיוחד כאשר מדובר בגן עירוני. לעיתים גם התבוננות בכלנית בטבע הופכת למשימה לא ניתנת להשגה, וכאן בא לעזרתנו התקשוב אשר פותח את הדלתות של הגן ומאפשר לדמות את המציאות ללא יציאה פיזית ממבנה הגן. הצילומים באיכות הגבוהה, סרטוני הוידאו, ותוכנות המדיה מאפשרות לא רק להפגיש את הילד עם הסביבה הקרובה אלא למקד אותם , ליצור התבוננות עמוקה ומשמעותית. ריבוי מדיות פונים לערוצי קלט שונים ובכך הם מעבירים מראש מסר של הכרה בשונות הלומדים ובדרכים השונות שבאמצעותן הם יכולים לייצר הצלחות. מיותר לדבר על כך שמגוון אפשרויות העיצוב של המידע תורם ליצירת עניין והנאה אסתטית של הלומדים.

אני הגדרתי לעצמי תקשוב בגן כחובה ואומנם היום ישנן גננות שנמצאים בשלב של אמת אך זה רק משום שאינם שולטות או אינם מכירות עדיין את הכלים המתוקשבים שעומדים לרשותם ולכן עדיין מתקשות לשלב את התקשוב בתהליך למידה והוראה בגן.

מקורות:
1. מי צריך מחשב בגן ילדים? - גאדג'טים הארץ .
2. הד הגן (דצמבר 2007) ”גנן גידל מחשב בגן“,

Google Sites - האם כל אחד יכל?

במסגרת לימודי בקורס של ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת  "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה"  התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת . או במילים אחרות לבנות אתר לימודי שבו התלמידים יוכלו ללמוד בצורה  אי-סינכרונית ללא תלות במבוגר.

בשלב הראשון נכנסתי לחרדה- איך אני מהגרת דיגיטאלית יכולה לבנות  בכוחות עצמי אתר שלם???הרי לא למדתי את שפת התכנות וגם לא התנסתי בעבר בבניית אתרי אינטרנט!!! אך הדאגות והחששות נעלמו עם חשיפתי הראשונה לסביבת Google Sites.

 העבודה בסביבה לבניית אתרי אינטרנט בשם Google Sites  לא רק אפשרה לי ולחברותיי ללימודים לבנות יחידת לימוד העונה ליעדים והמטרות שהצבנו לפנינו אלה ליצור ,לבנות ולעצב  תכנים לימודיים בסביבה ידידותית , נוחה ומאתגרת.

גוגל  סייטס הינה פלטפורמה חינמית  של  גוגל  לבניית אתרים, המבוססת על טכנולוגיות של WEB2  וטכנולוגיות WIKI.  הסביבה מאפשרת לבנות דפי HTML   לקשר ביניהם ועל ידי כך לאסוף ולארגן מידע . הסביבה מאוד ידידותית , אין צורך לדעת שפת HTML אלא, בפעולות פשוטות מאוד, מעצבים את האתר בטעם אישי ומוסיפים לכל עמוד ועמוד כל מה שנדרש כגון סרטוני  YOUTUBE   , תמונות, קישורים,  מסמכים של גוגל דוקס ואפילו  ניתן להטמיע  בתוך האתר אתרים אחרים או דפים מאתרים אחרים .

יתרון חשוב נוסף –שיתופיות. זאת אומרת  ניתן לארגן גישה לניהול האתר למספר משתתפים ולבנות דפים בשיתוף פעולה עם עמיתים (תלמידים, הורים). בנוסף ניתנת האפשרות לגולשים באתר להגיב , להוסיף קבצים, להשאיר הודעות ועוד. יתרון זה איפשר לי ולשותפתי למשימה לעבוד בשיתוף פעולה מלא ללא תלות בזמן ובמקום.

כמובן שאת טיבו של האתר הלימודי קובע התוכן, ההתאמה של האתר ליעדי ההוראה ולמטרות הפדגוגיות בהתאמה לתוכנית הליבה ובהתאם לאוכלוסיית הגן, אך על כך אדבר ברשומה נפרדת.

לסיום הייתי רוצה להוסיף כי היום כשאנו נמצאות בשלבי סיום של בניית יחידת לימוד, עומדים לפנינו עוד מגוון אתגרים ומטרות להשגה. ואומנם יש עוד על מה לעבוד ומה להוסיף אך ההרגשה של סיפוק , של מסוגלות, של מימוש עצמי מושכת אותי קדימה , גורמת לי לבדוק ,לחקור, ליצור ,לנסות ולהרגיש בנוח ובבטחה בסביבה טכנולוגית שרק לפני כמה שנים הייתה מאיימת ומפחידה. כן אנחנו דור של מהגרים טכנולוגים אך אם נרצה –הכל אפשרי!!!

שימוש במצגת אינטראקטיבית PREZI להמחשת החומר הנלמד בגיל הרך.

ברשומה הקודמת התייחסתי לכלי המתוקשב (מצגת מקוונת) PREZI.

ברשומה הנוכחית ברצוני  להתייחס ביתרונות שימוש  ב PREZI בתהליך הוראה ולמידה בגן.

כפי שציינתי ברשומה הקודמת PREZI  הנה סביבה מקוונת לבנייה ועיצוב מצגות אינטראקטיביות.  הכלי מאפשר לא רק להראות אובייקטים וסוגי מדיה שונים אלה להדגיש פריטים  מסוימים במשטח הצגה תוך התמקדות  בחלק הרצוי עלי ידי הגדלתו או הקטנתו.

כולנו יודעים   כי תפיסתם של ילדים קטנים הינה מוחשית ולכן השימוש באמצי המחשה מהווה בסיס לגישה החינוכית-לימודית בגיל הרך. המטרה שלנו הינה לא רק  להמחיש לילד קטן תכנים לימודיים אלא גם להפוך את תהליך הלמידה לחווייתי-יצירתי המושך את תשומת לבו של הילד הקטן. מצגת מולטימדיה מובאת כמעין משחק נחמד ומושך מאוד, ידידותי וקל לשימוש, הכול זז, מתקרב ומתרחק. ולכן השימוש בפריזי בהמחשה של תכנים לימודיים מאפשר לא רק לדמות את הסביבה מחוץ למרחב הפיזי של הגן אלה לבצע זאת בצורה חווייתית, דינאמית  מושכת וממקדת את תשומת ליבו של הילד. אין צורך לבזבז המון זמן וכסף להשגת תמונות איכותיות ולהביא מגוון של אמצע המחשה (הצגה) קבועים ולא ממוקדים שלעיתים מבלבלים את הילד והופכים תהליך למידה למסובך ומאיים.  לילדים בגיל הגן תפיסה אגוצנטרית , הם אינם מסוגלים להתמקד במספר רב של פריטים בו זמנית,  ולכן השימוש במצגת אינטראקטיבית   PREZI לא רק עונה על הצרכים ההתפתחותיים  של הילדים אלה גם מאפשר התמקדות קונקרטית על העיקר . אין צורך לדפדף בתמונות, אין צורך להפוך דף בספר ואפילו אין צורך לצאת מהמסך המלא בכדי למצוא שקופית מסוימת, אלא דרך טיול פשוט וכיפי במשטח העבודה ניתן להפוך מיצג למעין סרט מצויר. וזה לא הכל  במצגת פריזי ניתן לצפות בסרטוני  YOUTUBEללא יציאה מהמשטח של המצגת. קבצי וידאו מופעלים רק כאשר מדגישים אותם ואם אין אנו רוצים לראות סרטון עד הסוף הוא עוצר ברגע שעוברים למשהו אחר. במידה ורוצים לחזור לסרטון זה בהמשך הוא מתחיל לנגן מהנקודה שבה הופסק.

את המצגת הבאה יצרתי  למטרה להמחיש  לילדים בצורה ברורה  ממוקדת וחווייתית את חייו של דולפין. המצגת מאפשרת לדמות את סביבת חייו של דולפין ללא יציאה מהסביבה הפיזית של הגן, היא לוקחת את הילדים לטיול וירטואלי בגופו של דולפין , ממקדת אותם שלב אחרי שלב בחלקי גופו בדברים עיקריים שברצוני ללמד.


מצגת PREZI משולבת Screenr

מצגת פריזי משולבת סרטוני וידאו

Copy of dolfin on Prezi

לסיום ברצוני להדגיש שוב שהיום במאה -21 עומדים לרשות המורה והגננת מגוון כלים מתוקשבים שאמרים להפוך את התהליך הלמידה וההוראה לחווייתי דינאמי ומשמעותי.  פריזי הינו רק יישום  אחד בלבד אך הינו מעלה את רמת הלמידה לרמה אחרת.  

PREZI- להינות לצור וללמוד.

בימים אלה קשה לתאר הרצאה  ברמה אקדמית ללא שימוש  במצגת ממוחשבת. אף בחלק  גדול מהכיתות של החינוך היסודי והעל יסודי המצגות תופסות מקום מרכזי בתהליך הלימודי, כאשר המטרה הינה לשפר את התהליך הלימודי, להפכו למוחשי ובכך ליעיל יותר. זאת על מנת להגביר את רמת העניין של התלמידים והסטודנטים בחומר הנלמד.
גם אני באופן אישי משתמשת רבות בהוראה ולמידה בגן בשימוש מבצגות POWERPOINT.  השימוש בכלי מאפשר לי להפוך את התהליך הלימודי בגן למוחשי יותר, דבר העוזר להבנתם של הילדים הקטנים את החומר כמו גם הופך את החוויה עצמה למעניינת וחוויתית.                  
במסגרת הלימודים  נחשפתי לסוג אחר של מצגת  - מצגת מקוונת או ליתר דיוק סביבה מקוונת לבנייה ועיצוב מצגות אינטראקטיביות Prezi.
Prezi -זהו סוג של משטח עבודה המאפשר למקם אובייקטים ו/או סוגי מדיה שונים כגון תמונות, קבצי וידאו, טקסט , קבצי  PDF ולהראותם בסדר קבוע מראש, תוך כדי הדגשתו של פריט מסוים ללא מעבר לשקף אחר.
את כל המצגת ניתן למקם בתמונה אחת כאשר על ידי הדגשה של כל חלק מהתמונה בנפרד ניתן להפנות את תשומת ליבם של התלמידים לחלק הספציפי בתוך המצגת. בהשוואה ל POWERPOINT זאת סביבה לא לינארית ולכן אין צורך לעבור משקופית לשקופית  אלא פשוט להתמקד בכל חלק רצוי עלי ידי הגדלתו או הקטנתו.
סרטון קצר אשר מסביר על PREZI

 התנסותי הראשונה בבניית המצגת  בסביבת PREZI הייתה חוויתית ביותר. זה  נראה כמעין משחק נחמד ומושך מאוד, ידידותי וקל לשימוש. הכל זז, מתקרב, מתרחק, קבצי וידאו מופעלים רק כשמדגישים אותם ואם לא בא לראות סרטון עד הסוף הוא עוצר ברגע שעוברים למשהו אחר. במידה ורוצים לחזור לסרטון זה בהמשך הוא מתחיל לנגן מהנקודה שבה הופסק. פתאום אין צורך לצאת מהמסך המלא בכדי למצוא שקופית מסוימת, אלא דרך טיול פשוט וכיפי במשטח עבודה יתן להפוך מיצג למעי סרט מצויר.
אני חייבת לציין שאף אחד מהמשפחה  לא יכל לעבור בלי להתעניין בכלי המדהים. בתי שבאותה תקופה הכינה עבודת שורשים הציעה לעשות מיצג ממוחשב של עץ השורשים בPREZI. פתאום כל אחד מבני המשפחה החל לתרום הצעות, באומרם מה כדאי להוסיף, מה להדגיש, איך למקם -לא היה גבול ליצירתיות . כל אחד רצה לתרום ולהתנסות ואז גילינו כי אין צורך לחכות בתור למחשב, אלא כי ניתן להפוך את המצגת לשיתופית ואז כל אחד יכול לעבוד במחשב האישי או בכל מחשב אחר באותו המשטח אך ללא תלות למקום ולזמן. זאת הייתה חוויה אדירה. המצגת יצאה לתפארת , הפכנו את הקישור למצגת לברקוד והוספנו לעבודת השורשים. (על ברקוד נדבר ברשומה אחרת)

עברנו חוויה מרתקת שבסופו של דבר לא רק הובילה לתוצר מדהים אלה גיבשה את כל המשפחה יחד . אני בטוחה שהתנסות בפרייזי תהפוך תהליך לימודי לצבעוני וחוויתי יותר. זו היא דרך נפלאה ומקורית לשתף רעיון וחוויה, להנות, ליצור וללמוד.

בסרטון הבא ניתן ללמוד איך להשתמש בPREZI

 עוד סרטון בעברית המסביר איך  יוצרים מצגת עם טקסט  בעברית

voki- לשחק, ליהנות, לספר וללמוד גם כשלא יודעים לקרוא.

במסגרת לימודיי לתואר השני  אני וחברתי ללימודים התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת. עמדנו בפני דילמה לא פשוטה- איך לבנות יחידת לימוד שמיועדת לילדים בגיל הגן שטרם למדו לקרוא.
 חיפשנו כלי קולי שיאפשר לנו להקליט קול ולהטמיע את הקובץ הקולי ביחידת הלימוד ועל ידי כך לכוון ילד קטן ולעזור לו לגלוש באתר, ללמוד, להתמקד במידע ולבצע את המשימות באופן עצמאי בעזרה מינימלית של מבוגר.

בעקבות המלצה של אחד מחברות הקורס הגענו לכלי מדהים , קל וידידותי לשימוש בשם  VOKI.

VOKI מאפשר ליצור אנימציה קולית של דמות  מצוירת. ניתן לבחור מספר רב של דמויות : בעלי חיים, מפלצות , אישים וכו'. כמו כן ניתן להוסיף לדמות קול אישי דרך מיקרופון או כל קול אחר מהרשת  ולהוסיף לכל אתר, בלוג, לשלוח במייל או אפילו להשתמש בו בפעילות לימודית בכיתה.

בחרנו בדמות של דג ירוק מכיוון שיחידת הלימוד שלנו מתמקדת בחשיבה ירוקה על הים ועל החיים בו. גייסנו לעזרתנו את בתי הקטנה והדג החל לדבר עם הילדים בקול ילדותי  מושך ומתוק.

כמובן שזו רק ההתחלה. אנו חושבות לשלב את הכלי  בהמשך  גם בהקלטה של הילדים עצמם ועל ידי כך לקבל משוב על ביצוע משימות לימודיות ביחידת הלימוד וגם לשתף בכך את כל ילדי הגן.
וגם זה לא הכל . בעיניי  יש חשיבות ענקית בשימוש  ב VOKI גם בפעילות יום יומית בגן ובמיוחד בתחום השפה והדיבור. בעזרת הכלי ילדים יכולים לבנות מילון מילים ומושגים , לספר סיפורים, לשלוח מכתבים קוליים למשפחה, לחברים חולים שאינם באים לגן, לחלוק חוויות מהבית ולהראות זאת לכל החברים בגן.
חשוב לציין שהכלי מאפשר לא רק להקליט אלה גם לערוך את ההקלטה בהמשך.לכן  הילדים יוכלו להוסיף בהמשך פריטים נוספים לסיפוריהם,  להלביש את הסיפורים על דמויות אחרות, להתאים את הקול לדמות ולאופי שלה.
מה שהכי חשוב זה יתרון הזיכרון, את כל זה ניתן לשמור, להשתמש בתוצרים במשך תקופה ארוכה,  לתעד תהליך לימודי או שאפילו סתם לשמור במחשב האישי של כל המשפחה וליהנות מהקול המתוק ומהיצירתיות של הילדים גם כשיהיו גדולים.


אני שמחה  שנחשפתי לכלי טכנולוגי חדש שהשימוש בו לא רק חיזק את דעתי על חשיבות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות כבר בגיל הגן אלה גם אפשר לי ליישם את הטכנולוגיה החדשה בשטח.

רוצים לנסות את הכלי ? הקליקו כאן. בהצלחה!!!