טכנולוגיה ופדגוגיה והקשר ביניהם בבניית פעילות מתקשבת.

במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לפתח יחידת לימוד  עם דגש לפעילות מתוקשבת ועל סמך הגדרה של מטרות פדגוגיות ברורות לכל פעילות.

התייצבה לעינינו  דילמה לא קלה אשר מעלה על הפרק את השאלה :מה בעצם קודם למה טכנולוגיה או פדגוגיה? על מה בעצם אנו כאנשי החינוך צריכים לשים דגש בבניית פעילות מתוקשבת, על היתרונות בשימוש בכלים המתוקשבים, אשר  עשויים להפוך כל פעילות לדינמית, צבעונית ואינטראקטיבית ואז להלביש עליה צרכים פדגוגיים או שמא להפך עלינו להגדיר מטרות פדגוגיות ברורות ולהשתמש בכלים טכנולוגיים מפותחים על מנת לעזור להשיג מטרות אלה?

גבי סולומון [1] במאמרו "פדגוגיה וטכנולוגיה - מי מכשכש בזנב של מי?" מדגיש כי התפיסה הפדגוגית צריכה להיות פתוחה לחידושים טכנולוגיים, אך לא לתת להם "להוביל אותה באף".

זאת אומרת שהיום בעידן  הדיגיטלי עומדים לרשותנו מגוון כלים טכנולוגים  אשר עשויים לתמוך בפדגוגיה ולאפשר לה להשיג את מטרותיה. על כן חשוב שנשתמש בכלים אלה באופן מושכל  וייחודי על מנת ללמד את התוכן אשר קשה או לא ניתן להסבירו  בצורה פרונטאלית וליניארית ללא שימוש באמצעים ויזואליים ואינטראקטיביים  של התקשוב. לעמת זאת אם נעמיד את הטכנולוגיות בראש  המטרה הלימודית ונשתמש בה כתחליף לאותם אמצעים ויזואליים ודידקטיים  שהשתמשנו בהם בעבר וגם באותה הדרך אנו עלולים להפוך את התהליך הלימודי למסובך ומסורבל.

אנסה להסביר. הגננת המשתמשת באמצעי המחשה ויזואליים ,לדוגמה תמונות, תשתמש בתמונות דומות על גבי המסך. אך רק משום שהן יותר צבעוניות ואיכותיות לא תשנה או תשפר את התהליך הלימודי אלא להפך תסבך אותו מכיוון שבמקום לתלות תמונה על הלוח, עליה לפתוח את המחשב, למצוא תמונה מתאימה וברגע שתכבה את המחשב התמונה תעלם לעומת תמונה על הדף  אשר תישאר על הלוח בגן.

גם אורנית ספקטור -לוי [2] –מנהלת מרכז דע גן באוניברסיטת בר אילן במאמרה "מחשבות על מחשב בגן" מדגישה כי "אין טעם להשתמש בטכנולוגיה כדי ללמד את אותם חומרים ישנים באותם דרכים, יש לחתור לשימוש חדשני ואיכותי בטכנולוגיה שיאפשר העצמה של כל ילד בהתאם להתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית ובהתאם ליכולותיו ולצרכיו"

סרט יפה הממחיש בצורה ברורה את השימוש  הלא מושכל בטכנולוגיה , כאשר המורה משתמשת בטכנולוגיה למטרת הלימוד של אותם חומרים ישנים ובאותה דרך מסורתית.

ועל כן על מנת לתכנן  יחידת לימוד אפקטיבית ומשמעותית קודם כל עלינו  לבחור נושא שקשה ללמד אותו בדרך הרגילה הלא מתוקשבת, להציב לפנינו מטרות פדגוגיות ברורות ואז לתכנן פעילויות משולבות תקשוב כך שיעזרו להשיג את המטרות הפדגוגיות שהצבנו בצורה המיטבית ביותר.

חשוב לי  לציין כי במהלך הלימודים עברתי תהליך מורכב, אשר גרם לי לחשוב, לבדוק, לשער להסיק מסכנות ולהבין. היום כשאני מדברת על תקשוב במערכת קדם יסודית זו לא סתם תחושת בטן אינטואיטיבית חסרת רקע והבנה ,אלא עמדה חינוכית  מושכלת אשר מחזקת וגורמת להוביל לשינוי.

אני בטוחה שנעבור תהליך מורכב של בניית יחידת לימוד אך אין לי ספק שזה יהיה תהליך מורכב, מרתק ומעניין אשר יביא לתוצר חדשני המתאים לחינוך הקדם יסודי.

מקורות:

1. סלומון, ג. (2000), "פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?", הרצאה שניתנה במשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה, חיפה, ישראל.
2. ספקטור-לוי,א. (2012), "מחשבות על מחשב בגן", עלון דע-גן מס' 5, אוניברסיטה בר אילן.