"להרגיש קרוב גם ממרחקים"
חווית שימוש באתר הגן ויישום WhatsApp ליצירת תקשורת עם ילדי הגן והוריהם במהלך מבצע "צוק איתן"
הסיפור החל עוד לפני ימי הלחימה הקשים, וצמח מתוך הצורך האישי שלי כגננת לשתף את הורי הגן בעשייה החינוכית-לימודית, בתקווה להפכם למעורבים ולשותפים פעילים בחינוך ילדיהם.
עקב כך, לפני מספר שנים נולד אתר האינטרנט של גן השיטה. אתר האינטרנט הינו מרחב למידה המיועד לילדי הגן והוריהם. באתר הגן, הילדים נחשפים לספרייה דיגיטלית הכוללת מגוון משחקים אינטראקטיביים, שירים, סרטונים, מגדירים ועוד.
דעתי היא כי כיום כל מסגרת קדם יסודית זקוקה ל"חלון ראווה" בו הצוות החינוכי של הגן יוכל להציג את ה"אני המאמין" ולפרסם את העשייה החינוכית המתקיימת בו. כיום, משרד החינוך דוגל בהתנהלות ירוקה של הגנים ולכן חשוב לנהל תקשורת "ירוקה" עם ההורים - תקשורת בה הקשר עם ההורים נעשה באמצעות אתר האינטרנט.
כבר במחצית הראשונה של שנת הלימודים צוות הגן יצר קשרים הדוקים עם ההורים, אשר לרוב לקחו חלק פעיל בנעשה בגן ורצו להיות מעורבים באופן ישיר בתהליך הלימודי והחינוכי של ילדיהם. למרות שכל המידע שנכנס לאתר הגן נשלח למיילים של ההורים, נתקלנו בקושי לגרום להורים לעקוב אחר המיילים בתדירות יום-יומית. היו מקרים בהם המידע שפורסם באתר הגן הפך ללא רלוונטי: הוא לא הגיע להורים בצורה מהירה מהסיבה שהם לא התייחסו למיילים שנשלחו אליהם או שלא פתחו אותם. חיפשנו דרך נוספת, דרך מהירה וודאית לחשוף את הורי הגן לתכנים ולפרסומים אשר הועלו לאתר.
לאחר התלבטויות רבות, אני והסייעת של הגן החלטנו לפתוח קבוצת WhatsApp חד-כיוונית. קבוצת ה-WhatsApp הינה קבוצה סגורה אשר נוצרה על ידי שימוש ביישום דיגיטלי בטלפונים חכמים. בוויקיפדיה הוגד ה- WhatsApp "כיישום המשמש להעברת מסרים מידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול."[1]
פנינו להורים דרך הקבוצה והבהרנו להם כי הקבוצה הינה קבוצת חד-כיוונית, זאת אומרת היא מיועדת אך ורק להודעות של צוות הגן, ולכן ההורים התבקשו שלא להגיב בשום מצב ואופן במרחב הקבוצה המשותפת להודעות המתפרסמות בה. כמו כן, הסברנו להורים כי חשוב לנו לשמוע את דעתם והתייחסותם לנושאים שונים שיתפרסמו בקבוצה. הבהרנו להם כי חשוב לנו לדעת שההודעות שנשלחות דרך הקבוצה נקראות על ידם ולכן הם התבקשו להגיב באופן אישי באמצעות מסרון שיישלח לWhatsApp האישי של הגננת.
כמובן, היו מקרים בהם ההורים לא עמדו בכללי השימוש בקבוצה שהוגדרו מראש. לרוב, התגובות במרחב המשותף באו מתוך כוונה טובה כמו פרסום ברכות לקראת החגים או הכרת תודה והערכה לצוות. איננו ויתרנו על כללי השימוש בקבוצה ופנינו להורים אלה באופן אישי, והסברנו שוב ושוב בצורה חיובית את חשיבות ההתחשבות בכל חברי הקבוצה ושמירה על מדיניות השימוש בקבוצה המשותפת.
רמת התקשורת עלתה והפכה לממשית, מהירה וודאית יותר. כך, במקביל לפרסום מידע מסוים עבור ההורים באתר הגן לגבי תכנים הנלמדים או משימות מתוקשבות לילדים, ההורים קיבלו הודעה בקבוצת ה- WhatsApp עם הקישור למידע הרלוונטי באתר עצמו.
לעתים השתמשנו בקבוצת ה- WhatsApp בלבד, ללא אתר הגן, להעברת תזכורות חוזרות לפני אירועים ומסיבות, ואף יציאות לפעילויות מחוץ לגן. כך, הודעה קצרה ומהירה על חזרה לגן לאחר צפייה בהצגה מחוצה לו הורידה מתח ודאגות בקרב ההורים, והפכה אותם לתומכים יותר וסומכים יותר על צוות הגן. היו מקרים בהם השימוש בקבוצת ה-WhatsApp קיבל משמעות נוספת ומשמעותית ביותר, כגון זה שהתרחש באחד הימים שבו נשמעה אזעקה באמצע יום הלימודים. צוות הגן והילדים אומנם פעלו בהתאם להוראות של פיקוד העורף, תוך שמירה עד כמה שאפשר על אווירה רגועה בגן, אך ההורים שהיו רחוקים מהגן נכנסו לפניקה ממשית. במשך 10 דקות של שהייה במקלט שמענו את צלצולי הטלפון והפלאפונים הלא פוסקים. בשקט וברוגע יצאנו עם הילדים מהמרחב המוגן, והדבר הראשון שנעשה הוא שליחת הודעה בקבוצת ה-WhatsApp ובה מסר שכולנו בסדר ואין צורך לדאגות נוספות. באותו רגע המתח ירד באופן משמעותי ומרבית ההורים יכלו להמשיך לעבוד בצורה רגועה הרבה יותר.
במשך שנת הלימודים השתמשנו רבות באתר האינטרנט של הגן וביישום WhatsApp גם כקבוצה המשותפת וגם באופן אישי. הורי הגן דיווחו כי אתר הגן וקבוצת ה-WhatsApp אפשרו להם לקבל מידע עדכני ומהיר ככל האפשר בכל תחום ארגוני שהוא, להיחשף לתכנים הנלמדים בגן, לפרויקטים החינוכיים והלימודיים ולקבל תיעוד ממוחשב על תוצריהם של הילדים ופעילויות שונות בגן.
הגיעה העת בה יצאנו לחופשת הקיץ, וכעבור שבוע נשמעה אזעקה ראשונה ועמה בומים גדולים, יירוטים, והמון חששות, פחדים וחרדות. למרות שהייתי בחופשה הרגשתי צורך רגשי לעשות משהו כדי לתמוך בילדים ובמשפחות. יצרתי באתר הגן תיקייה בשם "מצב חירום" והתחלתי להעלות אליה חומרים רבים מטעם פיקוד העורף, ופרסומים של פסיכולוגים ויועצים בתחום ההתמודדות עם מצבי לחץ. בנוסף, יצרתי קישורים והפניות לאתרים שיוכלו לעזור להורים בהעסקת ילדיהם בבית, בתקופה הלא קלה שעברנו. הקישורים כוללו סרטונים, משחקים, שירים, סיפורים, יצירות שונות ועוד. את החומרים שהעליתי לאתר הגן שיתפתי עם עמיתיי הגננות בפורטל העירוני של גני הילדים באשדוד, תחת הכותרת "מצב חירום"[2], אשר אותם עדכנתי במשך כל תקופת מבצע "צוק איתן".
במקביל, ערכתי סבב טלפונים על מנת להתעניין בשלום הילדים ושלום המשפחות. הבנתי שחלק מהאבות הוקפצו בצו 8 ועזבו את הבית ולכן חלק מהאימהות נאלצו להתמודד לבדן עם המצב. היו משפחות אשר החליטו לעזוב את הבית ועברו לבית הוריהן, כיוון שבביתם לא היה ממ"ד, וחלקן עזבו את העיר לאזור הצפון, שם לקחו הפוגה מהמצב. ניסיתי לתקשר עם הילדים באמצעות אתר הגן ושליחת מכתבים בסביבת "גוגלה"[3], אך הבנתי שכל עוד הילדים אינם נמצאים בביתם, אין להם גישה למחשבים ולכן קשה לתקשר עמם דרך האתר או דרך סביבת “גוגלה”. יחד עם זאת, הנייד של הוריהם זמין עבורם תמיד, והפך לאחד ה"צעצועים" העיקריים שלהם.
במהלך שנת הלימודים נהגתי לשלוח לילדים חולים מסרונים קוליים באמצעות יישום ה-WhatsApp. בנוסף, ערכנו מספר פעילויות בהן הילדים התבקשו בעזרת הוריהם לצלם מקומות, אירועים, ותופעות שונות ולשלוח לי את הצילומים באמצעות יישום ה-WhatsApp. חלק מהילדים החלו להתכתב איתי בשפת האייקונים ואחרים החלו לכתוב מכתבים בעזרת מילים.
הבנתי, כי יישום ה-WhatsApp יכול לאפשר לי לנהל תקשורת יעילה עם הילדים גם באופן אישי וגם באמצעות הקבוצה. ראשית, חיפשתי דרכים להרגיע את הילדים והמשפחות, לתת להם הרגשה שאינם לבד מול ההתמודדות עם המצב הביטחוני הקשה של המבצע "צוק איתן". בהשראת המפקחת שלי, נירה בן הדור, אשר נהגה לשלוח לנו הגננות שירים מרגיעים ומעלים תקווה לעתיד הטוב יותר, התחלתי גם אני לשלוח לילדים כל ערב שיר לפני השינה. השתדלתי לחפש שירים מוכרים לילדים מהגן וגם מערוץ "הופ"[4]. העדפתי לשלוח קישורים לשירים מאתר YOUTUBE [5] כך שהילדים יוכלו לא רק להאזין לשיר אלא לצפות בסרטון המלווה לשיר. בנוסף, שלחתי קישורים לסרטונים המיועדים לילדים מטעם פיקוד העורף[6]. בסרטים אלו הסבירו לילדים וגם להוריהם בצורה מוחשית וברורה מהם כללי ההתגוננות בזמן ירי רקטות. עוד חיפשתי משחקים אינטראקטיביים, דפי צביעה ויצירות שהילדים יכולים לעשות בבית גם באופן עצמאי וגם בליווי מבוגר. ביקשתי מהילדים לשלוח לי את הציורים שהם מציירים, צילומים מהמקומות בהם הם טיילו, או אפילו צילומים של מרחבים מוגנים שהם נכנסים אליהם בעת אזעקה. ההורים והילדים נענו לבקשתי ומדי יום הייתי מקבלת ל- WhatsAppהאישי את מה שביקשתי. התרגשתי במיוחד כאשר הילדים שלחו לי מסרון קולי, בעקבות שיר ששלחתי להם, בו הם שרו לי בחזרה את השיר וברכו גם אותי בברכת לילה טוב. לעתים ההתכתבות הפכה למין משחק של מילים ואייקונים אשר היה ברור לכולנו ללא הסברים מורכבים של משפטים.
ביום שחיילנו נכנסו לעזה שלחתי לילדים בקשה לצייר ציורים למען חיילי צה"ל שמגנים עלינו בגבורה, ולצרף ברכה לחייל. עקב כך, בא רעיון נוסף להכין קולז' של הציורים יחד עם הברכה המשותפת ולהעביר את ברכתנו לכמה שיותר חיילים. פניתי שוב לכל הורי הגן וביקשתי מהם שיעזרו לי בארגון ובביצוע של המשימה. התחלתי לקבל ציורים של הילדים, ובדיוק כמו בפעילות הרגילה בגן היו ילדים שהיו זקוקים להתייחסות שלי בכל שלבי עבודתם. הילדים ביקשו מהוריהם לשלוח לי ציורים לפני שצבעו אותם, ולאחר שצבעו אותם הם שלחו לי במסרון קולי ברכה לפני שכתבו אותה על ציורם. הייתה ילדה ששלחה לי את ציורה ללא ברכה, וכשביקשתי ממנה להוסיף ברכה היא השיבה לי שאמה עסוקה ולא יכולה לעזור לה כרגע. שאלתי אותה כיצד ברצונה לברך את החייל, ולאחר שנעניתי כתבתי את ברכתה ושלחתי לה בחזרה בהודעה כתובה. הילדה העתיקה את הברכה לציורה ושלחה לי אותו בחזרה. אני חייבת לציין כי חלק מהילדים ניהלו תקשורת עמי באופן עצמאי, וההורים המופתעים לא הפסיקו להתפלא מכישרונות של ילדיהם אשר שולחו לי הודעות באופן עצמאי וללא עזרתם.
כאשר הציורים היו מוכנים יצרתי קולז' וכתבתי ברכה:
שלחתי להורים בקבוצת ה- WhatsApp בקשה להעביר את הברכה לכמה שיותר חיילים. ההורים התגייסו למשימה והברכה שלנו נשלחה לכל חייל המוכר למשפחות גן השיטה. חלק מההורים פרסמו את הברכה עם קולז' בעמודי הפייסבוק של החיילים הידועים להם, אשר נלחמו בעזה, ואחרים שלחו להם כהודעות דואר אלקטרוני או כהודעות WhatsApp.
בנוסף, פנינו לפורטל "חדשות עירוני אשדוד נט" בבקשה לפרסם את הברכה שלנו. לשמחתנו, בקשתנו נענתה בחיוב והתפרסמה באתר http://www.ashdodnet.com/mobile/article/54067
זו הייתה חוויה מיוחדת. פתאום הרגשתי שלמרות שאני רחוקה מהילדים אני מרגישה ממש קרובה אליהם, ויכולה לתמוך, לסייע וללמדם גם ממרחקים. ההבנה המשמעותית ביותר הייתה בכך שהתקשורת שנוצרה ביני לבין הילדים וההורים חיזקה גם אותי מבחינה רגשית-חברתית ועזרה לי בהתמודדות הלא פשוטה עם המצב הביטחוני בארץ. הייתי מוקפת בהמון אהבה מצד הילדים והערכה אין סופית מצד הוריהם. מבצע "צוק איתן" הסתיים אך התקשורת לא נגמרה. לקראת כיתה א' בירכתי את הילדים והוריהם עם כניסתם למסגרת הלימודית החדשה, והילדים שיתפו אותי בחוויות הראשונות שלהם בהיותם תלמידים.
לסיום, ברצוני לצרף ברכה אחת קטנה שקיבלתי מתלמידה שלי.
(אינה, תודה על הגן. זה הגן הכי טוב שהיה לי אי-פעם. תודה על הכל, תודה רבה.)
[1] מתוך ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/WhatsApp
[2] http://www.sites.gan.info.edu2.org.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=409148
[3] https://googale.co.il/ "גוגלה" הינה סביבה מתוקשבת המיועדים לילדים צעירים בגיל הגן או כיתות בית הספר הנמוכות, אשר עדיין לא רכשו מיומנויות קריאה וכתיבה. מערכת כלים גוגלה כוללת: מנוע חיפוש, מייל לילדים, מעבד תמלילים וגיליון אלקטרוני.
[4] http://www.hop.co.il/
[5] https://www.youtube.com/
