עלי בקצה המזלג......

התמונה שלי
אשדוד, ישראל
מנהלת גן "השיטה" באשדוד, רכזת תקשוב בגני ילדים באשדוד, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך, בעלת תואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

שילוב משחקים אינטראקטיביים בבניית יחידת לימוד


במסגרת הקורס של אתי כוכבי התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת אשר תשלב כלים מתוקשבים אך בתנאי שהם ישיגו מטרות פדגוגיות משמעותיות. התבקשנו להפעיל שיקול דעת בבחירה ותכנון פעילויות מתוקשבות בכדי שידגישו את החלק האינטראקטיבי בלימוד הנושא.
אז מה זה בעצם פעילות לימודית אינטראקטיבית ומדוע חשוב שתהליך הלמידה יהיה אינטראקטיבי?
אחרי דיונים רבים שנערכו בכיתה הבנתי שפעילות אינטראקטיבית מאפשרת רב שיח בין התלמיד והתוכן הנלמד. זאת אומרת הפעילות האינטראקטיבית אמורה לקשר בין התלמידים לבין עצמם ולבין התלמידים לידע ולמידע כך שקשרים אלה ישיגו את המטרות הלימודיות.
במהלך השעורים נחשפנו לדוגמאות רבות של פעילויות אינטראקטיביות שאחת מהן הינה המשחק.
מכיוון שאני ושותפתי לעבודה מרינה פילימונוב עובדות עם ילדים בגיל הרך החלטנו לשלב ביחידת הלימוד שבנינו סוג של פעילות אינטראקטיבית אשר משמעותית עבור כל ילד וזהו המשחק.
משחק אינטראקטיבי הינו כלי אשר מאפשר חקירה והתנסות והופך את הילד למשתתף אקטיבי בתהליך הלימודי ולא פסיבי בלבד לעומת העברת המידע בצורה מסורתית. משחקים אינטראקטיביים הופכים את התהליך הלימודי לחוויה ייחודית בעלת ערך מוסף. המשחק מאפשר לתלמיד לתרגל את הנושאים הנלמדים בצורה שונה ומיוחדת, מסייע בהחדרתו של התוכן הנלמד באופן יעיל ועל כן גורם להבנה ולהפנמה טובה יותר של הנושא.
המשחקים שבנינו כוללים ליווי קולי ומשוב חיובי מידי אשר מאפשר לילד אשר עדיין לא רכש מיומנויות של קריאה וכתיבה לבצע משימות לימודיות על סמך הבנת הנשמע. המשחקים כוללים פעילויות המלמדות עקרונות ומושגים מעולם התוכן בשילוב עם יישומי מחשב והבנת הוראות.
ברצוני להציג בבלוג זה את אחד מהמשחקים אשר בנינו כחלק מיחידת הלימוד על חיי הנמלה . המשחק, הנקרא "מצא את החרקים" ומתמקד בזיהוי החרקים בתוך קבוצת החיות הקטנות.

משחק זה מאפשר אינטראקציה עם הנושא הנלמד כך שכאשר הילד טועה ומקליק על החיה אשר אינה מתאימה לקבוצת החרקים, עומדת לרשותו האפשרות לבדוק ולעמוד על טעותו. במשחק זה, כאשר הילד טועה, הוא אינו נשאר חסר אונים, אלא המשחק גורם לו לחשיבה עמוקה, לבדיקה ולהתנסות חוזרת תוך כדי עידוד ושבח כאשר הילד מצליח.
אני חייבת לציין כי במשך הקורס של אתי כוכבי, עברתי תהליך חשיבתי משמעותי אשר גרם לי להבין את הצורך בבניית כל פעילות אשר תאפשר לילד התנסות אקטיבית ופעילה בכל שלב של השיעור. כך, הילד ימשיך להיות מסוקרן למשך השיעור ואף הלאה, תוך כדי אינטראקציה משמעותית ומתמשכת עם החמר הנלמד.

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

ספרים דיגיטליים-חוויית קריאה ברמה אחרת.


השבוע התבקשנו במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של אתי כוכבי לערוך אתר לימודי מתוקשב. בעקבות המשימה אני וחברתי ללימודים מרינה הגענו לאתר "תולעת ספרים" אשר הינו תת אתר של אתר גלים מסביבת סנונית.
התייצבו מול עינינו ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים רבים, אשר חלקם אותם הספרים הקלאסיים אשר כולנו מכירים אך אשר קיבלו חיים חדשים בעזרת טכנולוגיות חדשניות.
חלק מהספרים אשר מופיעים באתר שונים מהותית מהגרסה המודפסת בכך שמעבר לטקסט הכתוב והאיורים הם כוללים ליווי קולי אשר מקל על הילדים הצעירים להבין את תוכן הספר, הנפשות, משחקים ומגוון פעילויות מתוקשבות סביב הספרים. הדבר הופך את הקריאה למושכת, מעניינת, וברורה. ישנו מקום להתנסויות לימודיות ויצירתיות בעקבות הקריאה. חלק מפעילויות אלה הינן התנסויות פתוחות אשר דורשות יצירתיות ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
בחלק מהספרים הקריאה בתוך הספר הינה מסתעפת. זאת אומרת בעמוד עצמו ישנן הפניות למשחקים ולפעילויות רבות. לפי דעתי הקריאה המסתעפת הינה בעלת יתרונות וחסרונות. אין ספק כי הדבר מגביר את חווית הקריאה ומאפשר חשיפה למגוון אטרקציות דיגיטליות הקשורות לספר. אך, יחד עם זאת הילד אשר נחשף למשחק מושך וחוויתי עלול לא לחזור לקריאה.
לעומת זאת ישנם מילים בתוך הספרים אשר ניתן להגיע להסברם על יד הבאת העכבר למילה המודגשת בצבע (לדוגמה ), או כאשר העכבר חולף על המילה מתוך הטקסט מופיע אנימציה הממחישה את העלילה (לדוגמה). כאשר יש צורך להמחיש אתר היסטורי מופיעה תמונה של האתר (לדוגמה). צורת הסתעפות זאת לא רק מגבירה את חוויית קריאה אלא גורמת לילד להמשיך ולקרוא.
אומנם האתר מיועד לשכבת גיל של בית ספר היסודי, אך אני בתור גננת רואה בו שימוש יעיל גם לילדים בגיל הגן.
יש האומרים כי ילדים בגיל הגן עדיין לא רכשו את מיומנויות השליטה בעכבר או עבודה במחשב ועל כן יסתבכו ב"קריאת" ספר מסוג זה. אך המציאות מביאה לתשומת ליבינו תופעה אחרת אשר מראה יכולות של "ילידים דיגיטליים" אשר בעלי מיומנויות המפותחות כבר בשנים הראשונות של חייהם.

היום כשמדברים על הספרות הדיגיטלית לגיל הרך מתייחסים בעיקר לספרים הדיגיטליים אשר מחייבות אפליקציות מיוחדות של ipad. בסרטון המצורף ניתן לראות אפליקציה של אחד הספרים האהובים ביותר על הילדים "אבא עושה בושות."

אני בטוחה שאף הורה לא יצטרך להתווכח עם ילדו, או להכריח אותו לקרוא ספר מסוג זה. אז אולי במקום להתלונן על כך כי ילדינו הפסיקו לקרוא ספרים, נפגיש אותם עם אותם הספרים בצורה מיוחדת, חווייתית וייחודית.


השבוע התבקשנו במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" של אתי כוכבי לערוך אתר לימודי מתוקשב. בעקבות המשימה אני וחברתי ללימודים מרינה הגענו לאתר "תולעת ספרים" אשר הינו תת אתר של אתר גלים מסביבת סנונית.

שילוב סרטוני וידאו בתהליך ההוראה והלמידה בגן

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע של ד"ר ליאת אייל עסקנו בנושא " של שילוב סרטונים בהוראה . ד"ר ליאת אייל הביאה לתשומת לבנו מודל מעניין מאוד הנקרא המודל "חרוט ההתנסות " של אדגר דייל אשר מתאר את היעילות של הלמידה בהתאם להתערבות המדיה.

תרשים "חרוט ההתנסות"



המודל מדגיש את החשיבות של ההתנסות הממשית בתהליך הלימודי ומראה שככול שההתנסות פעילה יותר ומוחשית יותר כך גם התלמידים זוכרים יותר מהחומר הנלמד.
ניקח לדוגמא מפגשי טבע בגן הילדים
אין דרך טובה ויעילה יותר ללימודי טבע בגן מאשר ההתנסות המוחשית והאמיתית בטבע בטיול מחוץ לגן, כאשר הילדים יכולים לחוות את הטבע דרך מגוון חושיהם הכוללים התבוננות, הקשבה לקולות, הרחת ריחות, מישוש ועוד.
לעתים כשאין באפשרותה של הגננת להוציא את הילדים לטיול היא יוצרת פינה מלאכותית בגן .ואף על מנת להמחיש את הטבע לילדי הגן" מביאה את הטבע לגן". אומנם עדיין קיימת לילדים האפשרות לחוש את הטבע אך הדבר פחות מוחשי, אמיתי ואפקטיבי ולכן הינו כבר השלב הבא הפחות אפקטיבי לפי המודל של דייל .
ואומנם על מנת לצור בגן פינה זו הגננת נאלצת לפגוע בטבע כגון לקטוף פרחים, להכניס חיות בר להסגר אך הפגיעה הינה מינימאלית.
אך מה קורה כאשר אין באפשרותה של הגננת להפגיש את ילדים עם הטבע לא בצורה ישירה בטבע ולא בצורה המלאכותית בפינת הטבע בגן? כאשר יש צורך להמחיש מציאות אשר לא זמינה עבור הילדים בסביבה הקרובה או אשר נסתרת לעינינו ? כגון החיים בקן הנמלים, החיים מתחת למים וכו' ?
היום, למרבה הצער, רוב הגננות בוחרות לדלג אל השלב אשר כולל מדיה ויזואלית דינמית כגון סרטוני וידאו וישר קופצות להמחשה על ידי אמצעים ויזואליים סטטיים כגון תמונות. רק לעתים רחוקות נדירות בוחרות הגננות לשלב סרטונים בתהליך החינוכי והלימודי בגן הילדים.
אז למה בעצם הגננות מדלגות על שלב חשוב זה אשר מאפשר לתלמיד לזכור 50% מהחומר הנלמד לעומת ה30% באמצעות התמונות.
אחרי בדיקה עצמית והתייעצות עם חברותי הגעתי למספר מסקנות:
  •  רוב הגננות וההורים מתייחסים לצפייה בסרטונים כאמצעי לארגון פעילויות פנאי לילדים, אשר אמור להתקיים במסגרת הבית ולא של הגן. 
  • חלקם מתייחסים כלל באופן שלילי לצפייה בווידאו (טלוויזיה) ולכן מוחקים את אמצעי זה מהתהליך הלימודי והחינוכי בגן. 
  •  גם המחנכים אשר משתמשים במגוון רחב של וידאו בתהליך הפדגוגי של גן הילדים, עושים זאת לא בצורה שיטתית מתוכננת ולכן לא רואים בכך יעד חינוכי פדגוגי. 
לפי דעתי תופעה זו נובעת מחוסר ידע של שילוב יעיל של אמצעים דיגיטלים בתהליך הלימודים בגן בכלל ובשילוב של וידאו כגון סרטונים בפרט . על כן, הדבר בדומה להטמעת התקשוב דורש התייחסות מקצועית מערכתית ורצינית של משרד החינוך בנושא הכשרת הגננות בתחום.
מיותר לציין שהקושי העיקרי בשילוב טכנולוגיות הוידאו בגן הינו בעיית תשתיות והקשיים טכניים בהם נתקלות הגננות. עדיין מרבית הגנים בארץ לא מצוידים כראוי, והדבר הופך שילוב של סרטוני וידאו למשימה בלתי אפשרית.
יחד אם זאת הילד המודרני חי בעולם של טכנולוגיה מפותחת המאופיינת בשילוב של כלים דיגיטאליים מפותחים ועל כן השימוש בסרטוני וידאו מאפשר להמחיש לילד את התכנים בצורה דינמית חווייתית ואמיתית, אשר תורמת לתלמיד להבין, ולבדוק את המהות של תופעות ותהליכים שאינם נגישים לעין האנושית. לפיכך, שילוב סרטוני וידאו בתהליך הפדגוגי המודרני משמש אחד האמצעים רבי עוצמה אשר משפיעים על התודעה ועל התת מודע של הילד וגורמים להבנה טובה יותר של התכנים הנלמדים.
לסיכום ברצוני להדגיש כי השימוש בסרטוני וידאו נחוצים בכל שלבי החינוך, כולל החינוך בגיל הרך.

יום חמישי, 2 באוגוסט 2012

מיומנויות חשיבה מסדר גבוה



היום, בעידן הטכנולוגי, כל תכנית חינוכית מסתמכת על מטרת פיתוח מיומנויות של המאה ה- 21. כאשר אחד הדגשים החשובים בדבר הינו פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה אשר כוללים חשיבה יצירתית, יכולתו של הלומד לטפל במידע חדש , יכולת חשיבה מפותחת , למידה מעודדת הבנה , חשיבה, שאלת שאלות וחקר.
קיימות דרכים רבות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, השאלה היא מהי הדרך היעילה ביותר ומה הוא הגיל המתאים לפיתוח מיומנויות אלה?
"מעקב אחרי התפתחותם של ילדים בנושא של שאילת שאלות חושף תופעה מוזרה, הילד הקטן מרבה לשאול שאלות לעיתים אף במידה הנראית לנו כמוגזמת. והנה... כאשר הוא גדל ונכנס לבית הספר, נעלמות שאלותיו כמעט. חוקרים מצאו שילד בגיל הגן שואל בממוצע 6.5 שאלות לגבי צעצוע חדש שמגישים לו. לעומת זאת, ילד בגיל בית הספר שואל בממוצע רק 2.1 שאלות לגבי חפץ חדש. "(1)
ילדים קטנים סקרנים מלידה. סרטון האנימציה של מטח "התעלומה בגן" ממחיש כיצד הילדים פותרים את התעלומה בגן?
http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=2422838f-a986-4bf6-ba5b-11145c79afc6&lang=HEB


לעמת זאת ככל שהילדים גדלים דבר מה גורם לנסיגת סקרנותם. הילד אשר לא עונים על שאלותיו מאבד עניין, מאבד סקרנות וכתוצאה מכך מפסיק לשאול שאלות, ויחד עם זאת מפסיק לחקור את העולם. המורים הם אלו שבדרך כלל שואלים שאלות והילד עוד לפני שהוא שאל כבר מקבל תשובה סטנדרטית מוכנה שאותה הוא חייב ללמוד ללא להבין את התוכן. ואז, אט אט הוא גם מפסיק לחפש תשובות ומאבד את מיומנות הלמידה הטבעית החשובה ביותר.
אנו כאנשי חינוך חייבים למצוא את דרך ההוראה אשר אומנם תעסוק באותם התכנים הלימודיים, אבל בשיטת הוראה אחרת אשר מדגישה הבניית ידע ולא העברת מידע. כבר בגיל הרך עלינו לעודד את הילדים לחקור ולגלות, לבנות כבר בגיל הגן פעילויות אשר מסתמכות על פיתוח חשיבה מסדר גבוה באופן שיביאו למגוון דעות ורעיונות, שיביאו לפיתוח מיומנות החקר והגילוי ,להתייחסות לנקודות מבט שונות, לפיתוח יצירתיות ועצמאות בלמידה, אשר בסופו שם דבר יביאו לעמדה חיובית לתחום הלימוד וכתוצאה מכך להישגים לימודיים גבוהים.
היום אני עוברת תהליך מורכב של פיתוח יחידת הלימוד מתוקשבת העוסקת בחקר מדעי של חיי הנמלה. הדברים אשר נאמרו מעלה מנחים ומלווים אותי לאורך כל הדרך, מכיוון שאני מאמינה כי לא ניתן להתחיל ללמד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בבית הספר ולדלג על שלב הילדות אשר בו נטמעים ניצני מיומנויות אלה בצורה הטבעית והאמיתית ביותר.

מקורות:
(1)מתוך גלובמן ר., וקולא ע. (1992) "ושיודע לשאול"