עלי בקצה המזלג......

התמונה שלי
אשדוד, ישראל
מנהלת גן "השיטה" באשדוד, רכזת תקשוב בגני ילדים באשדוד, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך, בעלת תואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

יום שישי, 22 ביוני 2012

חזון של הגן העתידי -מהחלום למציאות


"חזון היא היכולת לראות את האפשרי לפני שהוא הופך לברור מאליו." 
      שרד האנליסטים "גולדמן את זקס", מתוך http://www.leadersnet.co.il/)


סיימתי את הסמסטר השני וכיום אחרי תקופת המבחנים והגשת העבודות  אני שוב חוזרת לשגרה ויחד עם זאת להמשך כתיבת הבלוג. ברשומה הראשונה הגדרתי את הבלוג  כבלוג מקצועי אשר משמעותו בלוג של הגננת , מנהלת הגן, השואפת למצוינות בשילוב של הטכנולוגיה בפדגוגיה במסגרת החינוך הקדם יסודי. הגיע הזמן לגבש את  החזון המקצועי, להביט  קדימה ולנסות לשרטט את הסקיצה הראשונית של התמונה הסופית שאליה ברצוני  להגיע.
במסגרת הקורס של ד"ר גילה לוי עצמון " מדעי החינוך במאה ה-21" התבקשנו לבנות חזון למערכת החינוך העתידית ולבטא את מחשבותינו ואמונותינו  בנושא באופן אישי.  כמובן שאני וחברתי ללימודים גננת ומנהלת גן טרום חובה מרינה פילימונוב בחרנו להתמקד במערכת החינוך הקדם יסודית ובפרט החזון לגן העתידי.
אני חייבת לציין כי המשימה לא הייתה קלה. ניסינו לראות  את הגן כתא של כל המערכת הקדם יסודית אשר מדיניותו ותיפקדו מושפעת לא רק ממנהלת הגן עצמה אלא  גם מהפיקוח (משרד החינוך), ומנהל החינוך הקדם יסודי המקומי (רשויות מקומיות) . רק השילוב המנצח של שלושת גורמים אלה יכול להביא לשינוי מהותי ומוצלח של שילוב טכנולוגיות המידע והתקשוב המתקדמות בחינוך הקדם יסודי.
חשוב לא לשכוח כי מערכת קדם יסודית הינה אחד מהמרכיבים של מערכת החינוך הכללית.  כפי שציינתי ברשומות הקודמות אני רואה בה חשיבות עצומה משום שלדעתי  גני ילדים  עומדים בבסיס של פירמידת החינוך ולכן מוטלת עלינו מנהלות גן, המפקחות ומנהלות מחלקות  גני הילדים ברשויות המקומיות אחריות מכרעת  להובלת שינוי זה.
בבניית החזון הסתמכנו על מספר מסמכים חשובים :
1. מסמך אב של תוכנית תקשוב לאומית  -התאמת מערכת החינוך למאה ה-21  שכולל ארבעה עוגנים מרכזיים :
  • תשתיות פיזיות (הכוללות, בין היתר, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אינטרנט בפס רחב ומחשב נייד ביחס של 1:5).
  •      תחזוקה שוטפת.      
  • הכשרת כוח ההוראה.  
  • פיתוח תכנים דיגיטאליים במקצועת הליבה בכל שכבות הגיל.
אומנם לא מצאנו במסמך התייחסות ברורה לחינוך קדם יסודי , אך כולנו תקווה שעוגנים אלה יגעו בעתיד הקרוב גם בתשתית פירמידת החינוך שבעיני  הינו גן הילדים
המסמך מתייחס לשינויים מהותיים שתצטרך לעבור מערכת החינוך  בתחומים הבאים:
·         הוראה ולמידה, ניהול וארגון  ,הערכה
·         סביבת למידה
·         שיתוף ומעורבות הורים
אומנם המצגת המופיעה מטה הינה רק סקיצה ראשונית  של החזון המהותי אך הדבר מאפשר  לי כבר היום לראות ולחלום את הגן העתידי  ואת המערכת בה אני רוצה לעבוד, ליצור ולחנך דור חדש.




יום שישי, 8 ביוני 2012

להמשיך בדרך ולעוף אל על ...



היום כאשר הנני קרבה אל סופו של הסמסטר השני, כאשר כל המבחנים והחלק הגדול מהעבודות כבר מאחורי הגיע הזמן לעצור לרגע , לקחת נשימה ולהביט לאחור. הגעתי לחצי הדרך, כאשר חצי מהדרך כבר עברתי וחציה עודנו לפני. כל קטע בדרך הינו יחיד ומיוחד –מורכב מעליות ומורדות משלו, נופים משלו ,אנשים משלו , חוויות או להפך כישלונות משלו והכי חשוב שלכל קטע בדרך יש משמעות  בפני עצמו ומטען  אשר מאפיין רק אותו.
 חצי הדרך שעברתי  לא הייתה קלה ופשוטה , היו לה עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, שמחה וייאוש  ,אך באופן כללי ,זו הייתה דרך חווייתית מורכבת ומאתגרת.  כשעליתי לדרך החדשה לא ידעתי לאן היא מובילה , אבל ידעתי למה עליתי עליה. הרגשתי שהגיע הזמן לשינוי, שהעולם השתנה, שהילדים השתנו ולכן לא יכולתי ולא רציתי להמשיך ללמד כפי שלימדו במאה הקודמת . זו הייתה מין תחושת בטן טבעית חזקה ואימפולסיבית אך חסרת תמיכה, ידע ופלטפורמה אקדמית ומחקרית. הרגשתי כמו ציפור המנסה לברוח  מהכלוב ולפרוס כנפים, אך עדיין איננה יודעת לעוף.
אך היום בחצי הדרך שעברתי אני מרגישה אחרת, היום אני לומדת לעוף , היום  אני יודעת לפרוס כנפיים ולעשות סיבובים ראשונים סביב הקן, ומה שהכי חשוב אני מרגישה טוב ובטוח בלמידה שלי מכיוון שמקיפים אותי אנשים נכונים שלא רק יודעים לעוף אלא גם יודעים לגרום לי לרצות  ולדעת לעוף בעצמי ובצורה הנכונה. הם גורמים לי לחשוב לתכננן ולהבין בצורה אחרת   תוך כדי ניסוי וטעיה, חקירה ובדיקה, התנסות והתארגנות עצמית . בהזדמנות זו ברצוני להודות לד"ר גילה קורץ ולגב' נעמי פורט , לשתי נשים מדהימות שגורמות לי לפרוס כנפיים ולעוף בעצמי אל על ,שגורמות לי לחשוב אחרת –לחשוב "גבוה", שהובילו אותי לכתיבת בלוג זה וגרמו לי בפעם הראשונה בחיי לכתוב ולתעד את מחשבותיי , לעצור בכל קטע בדרך ולסכם את התהליך שעברתי.
 בחצי הדרך עברתי תהליך מורכב שלא רק שינה את תפיסתי הפדגוגית, אלה פיתח ערוצי חשיבה חדשים  בהתייחסות לתהליכי הוראה למידה וחשיבה בעולם הדיגיטלי.  כך הרצאותיה של ד"ר שרה שדה  גרמו לי להבין  שהיום במאה ה-21 אין לנו ברירה , אלה להכניס את טכנולוגיות התקשוב למערכת החינוך מכיוון שהילדים שלנו כבר שם ומזמן. הם דור של ילדים דיגיטליים ולכן אנו חייבים לבנות את התהליך הלימודי העונה לצרכים ולדרישות של הדור החדש. יחד עם זאת  חייבים להפעיל מחשבה רבה בשימוש בכלים הדיגיטליים הרבים אשר עומדים לרשותנו מכיוון  שאי אפשר לא להסכים עם ד"ר אלון הסגל שטוען  כי אנו חייבים להתמקד לא רק בפתרון בעיות לימודיות באמצעים דיגיטליים אלה לדעת להגדיר בצורה מדויקת את המטרות הפדגוגיות . הבנתי כי הדרך לאמץ אמצעים דיגיטליים רבים אלה ,לדעת להגדיר קושי או צורך בתהליך לימודי ,ואז לבחור  פתרון נכון ייחודי ומתאים ביותר מבין הפתרונות הרבים שעומדים לרשותנו ,גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי ,ולהשתמש בו לפתרון הקושי או בעיה מסוימת בתהליך הלימודי אינה קשה.
אני עומדת באמצע הדרך ושואפת אל האופק , למקום שבו מתחברים שמיים וארץ  ואני יודעת שדרכי עוד ארוכה וכדי להגיע למקום שאני שואפת להגיע אליו עליי לעבור עוד הרבה אתגרים חדשים אך אני מביטה קדימה  ואני יודעת שמקום זה, אשר שווה להגיע אליו אין קיצורי דרך.