תם הקיץ ואתו הסמסטר השלישי ועוד תקופה של כתיבת הבלוג הלימודי. היום כשאני מביטה לאחור אני מבינה את מהותו של התהליך אשר עברתי. תהליך אשר במהלכו צמחתי ופרחתי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית, תהליך שבו הפכתי לאשת מקצוע אשר יודעת בדיוק לאן ברצונה להגיע וכיצד לבנות את התהליך הלימודי והחינוכי בגן על מנת לאפשר לכל תלמיד להגיע למקום שהינו ראוי להיות בו.
עברתי שינוי תפיסתי משמעותי אשר גרם לי להבין כי היום במאה ה-21 ידיעת השימוש בטכנולוגיה אינה מספיקה, אלא חשוב לדעת להשתמש בה להשגת מטרות פדגוגיות ברורות אשר עומדות בבסיס של תכנון כל פעילות לימודית בפרט והתהליך הלימודי בכלל.
ואומנם היום אני עומדת במשלב גבוה יותר בגרם המדרגות אך עדיין ישנה עלייה לפני. העלייה עד כה לא הייתה קלה, לעיתים מלווה בעצירה חסרת אונים ללא כוחות, עייפה, מותשת ומבולבלת, מחפשת את המעקה בכדי להישען עליו, גלימה של מים ואויר בכדי לצבור כוחות חדשים, אך לעומת זאת אף פעם לא רציתי לחזור לאחור, מכיוון שתמיד ראיתי את האור בקצה המנהרה וידעתי היטב שרק עלייה זו תספק אותי ותגרום לי להגיע למקום שאני שואפת להיות בו.
אז מה היה בעלייה זו?
בעצם עברתי את אותם השלבים שעליהם דיברו רותם ואבני במאמרם " שלבי התפתחות מקצועית- אישית ממורה למורה מקוון" (2009)
בתחילת לימודיי הייתה לי הרגשה של "יודע הכל" (רותם, אבני" 2009) . הרגשתי די בטוחה בעצמי. באופן טבעי נמשכתי לכלים דיגיטלים, ראיתי יתרון אדיר בשימוש בהם והבנתי שעלי להשתמש בכלים אלה מכיוון שהינם כלי עזר משמעותיים אשר יכולים לשרת אותי בעבודתי בגן. הייתה לי הרגשה שהנני מלאה בידע ובניסיון ומה שעלי לעשות זה רק להתחזק בידע זה.
כבר בסמסטר הראשון משהו השתבש. במיוחד בשיעורים של ד"ר שרה שדה אשר הכניסה אותנו למין כאוס, גרמה לנו להבין שהדברים לא נראים כה פשוטים ושקיים פער דיגיטלי עצום בינינו לבין התלמידים שלנו. פתאום הבנתי שלא רק אני יודעת להשתמש בטכנולוגיה אלא גם תלמידי והם כבר נמצאים במקום אחר. על כן אין לי במה להתגאות מכיוון שכל תלמיד שלי בגן ינצח אותי בקלות במשחק מחשב פשוט. זו הייתה מין מכה אשר מצד אחד הורידה את ביטחוני העצמי ומצד שני גרמה לי להתחיל לחשוב על ההוראה שלי. כולנו עברנו תהליך של התארגנות עצמית מכיוון שהבנו כי אם לא נתארגן ולא נמצא דרך אחרת ללמד לא נוכל לתפקד כמורים יעילים. ההרגשה של מלאות בידע התחלפה להרגשה של חוסר ידע וניסיון –בלבול ייאוש והרצון להחזיר הכול לקדמותו.
בסמסטר השני התנסינו לראשונה בבניית יחידת לימוד מתוקשבת בתמיכה וליווי של ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת. פתאום הבנתי שבעצם אינני "יודעת הכול" , פתאום הרגשתי מחסור עצום בידע ובכלים הדיגיטליים. נאלצתי לחקור, ללמוד, להתנסות, ולבדוק על מנת להגיע לתוצר משמעותי. אך המשימה הקשה ביותר הייתה לא רק לבנות עוד משימה מתוקשבת אלה לבנות משימה מתוקשבת אשר עונה למטרה פדגוגית ברורה כפי שציין ד"ר הסגל אלון, וכאשר השימוש בכלי דיגיטלי הכרחי מכיוון שלא ניתן להשיג מטרות אלה בצורה מסורתית רגילה. בשלב זה חשתי אותה הרגשה אשר מתארת את השלב השני של המורה המקוון. אומנם הבנתי את "הפוטנציאל הטמון בשימוש בטכנולוגיה בהוראה-למידה", אך הרגשתי "חסר ידע וכלים" איך וכיצד לעשות זאת. "תחושת עמימות, אי-הבנה, מחסור בכלים וחוסר שליטה בתקשוב" גורמה לי "למבוכה, אך מצד שני - להכרה בצורך להתנסות ולהתמחות בהוראה המקוונת." (רותם, אבני, 2009 ). אט אט התחלתי לצבור ידע חדש תוך הבנה וחשיבה עמוקה ורפלקטיבית על כל מה שאני יודעת ותוך כדי שימוש מושכל בידע שרכשתי.
ואז הגיע הסמסטר השלישי. אני חייבת לציין שאומנם הוא היה עמוס ביותר אך דווקא במהלכו הרגשתי שינוי תפיסתי משמעותי. זכיתי ללמוד עם שתי מרצות מדהימות, ד"ר אתי כוכבי וד"ר ליאת אייל אשר בצורה שיטתית, ברורה, וממוקדת גרמו לי שוב ושוב לבדוק, לחשוב ולהבין מה עלי לעשות על מנת להפוך את ההוראה שלי לאפקטיבית ויעילה. כך נולדה יחידת לימוד מתוקשבת של "קן הנמלים מהחוץ ומהפנים". ואומנם עדיין לא קבלנו את הציון הסופי אך אני בטוחה שזהו תוצר אחר, תוצר שנבנה על ידי שתי גננות אשר מבינות היטב מה הן המטרות הפדגוגיות אשר עומדות בבסיסה של כל פעילות , ומבינות היטב את הרציונל של השימוש בכל יישום ויישום.
היום אני שוב מרגישה כי בטחוני העצמי עולה מכיוון שאני שוב מתמלאת בידע אשר בבסיסו עמד תהליך חשיבתי מורכב. ידע זה נוצר תוך רפלקציה אישית אשר ליוותה אותי במהלך תקופה זו. היום אני נמצאת בשלב הבא כאשר אני "יוזמת ומחפשת דרכים ורעיונות לשיפור ההוראה המקוונת. מתנסה ביישום כלים טכנולוגיים- פדגוגיים בהוראתי, כמו גם בפיתוח עצמי של פעילויות מקוונות ללומדים." (רותם ואבני 2009)
לסיכום אני חייבת לציין שהתהליך שעברתי משתקף בכתיבת בלוג זה , כאשר בלעדיו אינני בטוחה שהייתי מגיעה למדרגה שבה אני נמצאת היום. ואומנם יש עוד עלייה לפני אך היום אני הרבה יותר מוכשרת ,בטוחה בעצמי ומלאה כוחות ורצון לעלות הלאה ....
מקור:
אברום רותם ועידית אבני, "שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון" מרץ 2009
